בר"ע 28051-03-16

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב- יפו מיום 28.2.16 (השופטת כרמית פלד; ס"ע 8095-06-15) בה התקבלה בקשת המשיבה לתיקון כתב התביעה ולצירוף המבקש 2 כנתבע נוסף.

2. בקליפת אגוז אציין כי המשיבה הגישה כנגד המבקשת 1 תובענה ובה עתרה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה. בישיבת קדם המשפט מיום 1.2.16 האיץ המבקש 2 - בעל המניות והמנהל של המבקשת 1, במשיבה להגיע להסדר פשרה מאחר ובשל הנחיות משרד הבריאות צפוי בית האבות אותו מנהלת המבקשת 1 להסגר בקרוב ובעקבות כך תסגר גם המבקשת 1.

3. נוכח דברי המבקש 2 ביקשה המשיבה מבית הדין להוסיף את המבקש 2 כנתבע נוסף ולתקן את כתב התביעה באופן של הוספת עילה של הרמת מסך כלפי המבקש 2.

4. ביום 10.3.16 נעתר בית הדין לבקשה לתיקון כתב התביעה, זאת נוכח השלב המוקדם בו מצוי ההליך ותוך שמודגש כי בשלב זה בית הדין אינו בוחן את הטענות לגופו של עניין.

5. במסגרת בקשת רשות הערעור טוענים המבקשים שיש להתערב כבר בשלב זה בהחלטת בית הדין האזורי, שכן, בין היתר, אין למשיבה עילה להרמת מסך וכל מטרת בקשתה היא הפעלת לחץ על המבקש 2.

6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל חומר התיק באתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, ואלה טעמיי:

   • ההחלטה מושא הבקשה, הינה החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. כלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית למעט במקרים חריגים ויוצאים דופן .

   • במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה אמנם בית הדין אינו בוחן את גופן של טענות הצדדים ביחס לאותה עילה, אך יש מקום לבחון אם בכלל קיימת עילה מקום שיוכחו כל העובדות הנטענות בכתב התביעה המתוקן. שכן, בהעדר עילה כאמור – אין טעם בתיקון כתב התביעה. במקרה זה העובדות הנטענות, ודאי משהן מופנות כלפי מצב עתידי - שלא ברור אם יתרחש - מעוררות קושי. ודאי משהרמת מסך אינה דבר של מה בכך, ולכאורה קיימים כלים דיונים רלוונטים לחשש שעליו הצביעה המשיבה, למשל, עיקול זמני.