בר"ע 29346-11-14 נטליה דכין נ' בית בלב בע"מ

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום 2.11.14 (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר אלכס לוין ומר יגאל ליבר; סע"ש 14847-10-14), בה נדחתה בקשת המבקשת להורות למשיבה להימנע מלנכות משכרה של המבקשת סכום בסך של 5,008.75 ₪ (להלן – סכום הניכוי).

2. המבקשת היא רופאה העובדת אצל המשיבה המנהלת בית חולים שיקומי בבת ים, החל מיום 2.11.08 ועד היום. לטענת המשיבה, בשל טעות שולם למבקשת שכר ביתר בחודשים מרץ – מאי 2014, בסכום שהוא כמעט כפליים מסכום הניכוי. לטענת המשיבה, סוכם עם המבקשת כי יושב סכום הניכוי בלבד, וכי סכום זה יוחזר – לפי בחירת המבקשת – בניכוי אחד במסגרת שכר חודש ספטמבר 2014, שצריך היה להיות משולם עד ליום 9.10.14.

3. ביום 7.10.14 פנתה המבקשת בבקשה לסעד זמני כנגד הניכוי, בין היתר, בטענה כי הניכוי האמור מנוגד להוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להל ן- חוק הגנת השכר), שכן אין מדובר ב"חוב" מוסכם וסכום הניכוי עולה על המגבלה של רבע מהשכר.

4. בית הדין האזורי לא נתן סעד במעמד צד אחד, והבקשה נקבעה לדיון ביום 22.10.14. ביום 20.10.14 הוגשה תשובת המשיבה, ובה צויין בין היתר כי מדובר ב"מעשה עשוי", שכן הניכוי של סכום הניכוי נעשה זה מכבר.

5. הדיון בבקשה התקיים כמתוכנן ובמהלכו נחקרו עדי הצדדים. לאחר מכן סיכמו הצדים את טענותיהם.

6. ביום 2.11.14 ניתנה ההחלטה הדוחה את הבקשה. הבקשה נדחתה, בין היתר, בשים לב לכך שמדובר במעשה עשוי. בית הדין האזורי חייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪.

7. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, ובה חזרה המבקשת בעיקרו של דבר על טענותיה כי הניכוי האמור מנוגד לחוק הגנת השכר ומהווה עבירה פלילית. כן נטען לעניין הוצאות המשפט שנפסקו.

8. לאחר שעיינתי בכלל חומר התיק החלטתי לדחות את הבקשה. משעסקינן ב"מעשה עשוי", אין עוד מקום לסעד של "צו מניעה". למען הסר ספק, גם אין מקום לסעד של "צו עשה", ודאי לא נוכח הממצאים הלכאוריים של בית הדין האזורי. משכך, אין כל צורך להדרש ליתר השאלות שבמחלוקת.