בר"ע 3339-01-15 sohorom ו-4 אח' נ' ר.ח. חיים מיארה שווק בשר ודגים (1998) בע"מ

 
בהחלטתי מיום 15.1.15 נתבקשה תגובת המשיבים לביטול חיובם של המבקשים בהוצאות בסך 5,000 ₪. המשיבים בתגובתם מיום 20.1.15 התנגדו "בכל תוקף" להצעה, תוך שהם מציינים כי לטעמם מדובר בסכום נמוך מאוד, וכי החיוב מוצדק בשל הזלזול שהפגינו המבקשים, לשיטתם, בהליך, אשר גרם למשיבים להוצאות כספיות רבות. 

1. בעקבות התגובה, בהחלטתי מיום 21.1.15 נתבקשו הצדדים להגיש עמדתם, בסוגית ההוצאות בלבד, לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשה לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), התשנ"ב-1991.

    

2. בתגובתם מיום 22.1.15 הודיעו המשיבים כי הם עומדים על הודעתם מיום 20.1.15, והוסיפו כי אין וודאות לגבי פרק הזמן בו יורשו המבקשים להמשיך ולשהות בארץ והאם יוכלו המשיבים לקבל מהם הוצאות משפט במקרה שיפסידו בתביעתם, ואף מן הטעם הזה יש הצדקה לסכום ההוצאות שנפסקו לחובתם.

    

3. המבקשים הגישו תגובתם ביום 26.1.15, אליה צרפו תצהיריהם המתוקנים, כפי שהוגשו לבית הדין האזורי, ובהם צוין מפורשות, בעניינו של כל אחד מן המבקשים, מהם התלושים המצויים בחזקתם, וכי לא קיבלו, על פי תצהיריהם, תלושים נוספים פרט להם.

    

4. המבקשים הוסיפו כי התנהלותם עד כה לא נבעה מזלזול בהליך אלא מאי הבנה מלאה של המבוקש מהם. עוד טענו המבקשים כי בהיותם מבקשי מקלט המשתכרים שכר מינימום, עצם הטלת ההוצאות בסכום גבוה, המתווסף על סך 3,000 ₪ שנפסקו להם בהחלטה קודמת של בית הדין קמא באותו עניין, משמעותה למעשה איון התועלת בהליך כולו.

    

5. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, אנו מקבלים את הבקשה לעניין ההוצאות בלבד, ודנים בה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.