בר"ע 34180-11-14 מירה ליבני נ' ראיסה סטבניצר

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט תומר סילוורה; סע"ש 44826-12-13) אשר התיר למבקשת, באמצעות אפוטרופסיה, לתקן את כתב ההגנה תוך חיובה לשלם למשיבה הוצאות משפט של 2,000 ₪ ללא תלות בתוצאות ההליך העיקרי.

2. בקליפת אגוז, אציין כי המשיבה פנתה לבית הדין בחודש דצמבר 2013 והגישה תביעה כנגד המבקשת – בעלת משרד מהנדסים, ובה עתרה לחייב את המבקשת לשלם לה סכומים שונים עקב עבודתה בשירותה וסיומה. המבקשת הגישה כתב הגנה בחודש פברואר 2014. ביום 20.8.2014 מונו למבקשת כאפוטרופסים – ילדיה, מר אורי לבני וגב' ליאת לבני. בחודש אוקטובר ביקשו האפוטרופסים להגיש כתב הגנה מתוקן. לטענתם, לאחר מינויים הם החלו לבדוק את פעילות אימם – המבקשת, וגילו כי המשיבה ביחד עם אדם נוסף, השתלטו על חייה ופעלו לעושקה, לרבות בדרך של מעורבות בניסוח כתב ההגנה מטעמה. על רקע זה ביקשו לתקן את כתב ההגנה. המשיבה לא התנגדה לתיקון, אך עמדה על פסיקת הוצאות משפט.

3. בית הדין האזורי התיר את תיקון כתב התביעה וחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪.

4. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, ובה נטען כי הבקשה מעוררת את השאלה האם תובע שהיה מעורב לכאורה בניסוח כתב הגנה מטעם חסר ישע זכאי להוצאות משפט עקב תיקון כתב ההגנה.

5. לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, גם מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

   מבלי להכנס לגופן של טענות, לא שוכנעתי כי המקרה שלפני בא בגדר אותם מקרים המנויים בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. דהיינו, לא שוכנעתי כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי "יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". ודאי משאין טענה כי תשלום ההוצאות בשלב זה יגרום לנזק בלתי הפיך למבקשת. לפיכך, תוותר השאלה לסוף ההליך, ככל שיהיה בה עוד צורך.

   זאת ועוד ובהתייחס לשאלה שהונחה בפתח הבקשה, אעיר כי בשלב זה של הדיון לא ניתן לקבוע מראש כי המיוחס למשיבה אכן בוצע על ידה. הדבר צריך להתברר.

6. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובה לבקשה, אין צו להוצאות.

    

   ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה (18 נובמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.