בר"ע 35077-06-15 יינות ביתן בע"מ נ' איתן גלי ואח'

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע (תיק סע"ש 984-08-14; סגן הנשיאה אילן סופר), מיום 2.6.15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להגיש הודעת צד ג' כנגד המשיבה הפורמאלית. זאת, בניגוד להחלטה קודמת – מיום 20.5.15 – בה התאפשרה הגשת ההודעה.

2.המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת, במסגרתה טען כי התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד. המבקשת טענה כי המשיב אמנם נתן לה שירותים כנהג, אך לבקשתו ומטעמיו ביקש להיות מועסק על ידי חברת כוח אדם של אשתו. בהתאם, התמורה בגין עבודתו של המשיב - שהייתה לפי הנטען גבוהה מהשכר שהיה משולם לעובד שכיר - שולמה לעסקה של אשתו, כנגד חשבוניות עליהן נרשם "בגין שירותי עובדים".

3.המבקשת ביקשה להגיש הודעת צד ג' (להלן: ההודעה) כנגד אשתו של המשיב, היא המשיבה הפורמאלית. לטענתה בהודעה, מכוח מצג שווא ו/או מכוח ההתקשרות החוזית שנוצרה בין המבקשת למשיבה הפורמאלית – הינה זכאית לשיפוי ממנה ככל שייקבע כי הינה חבה בסכום כלשהו למשיב.

בשלב ראשון נענה בית הדין האזורי לבקשה ואפשר את הגשת ההודעה; בשלב שני, ובעקבות בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב – תיקן את החלטתו וקבע כדלקמן: "לאחר עיון חוזר בבקשה ובתגובה ומשלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הנתבעת וצד ג' אין מנוס מלקבוע כי לא ניתן להתיר לנתבעת להגיש את ההודעה. יחד עם זאת אין בכך כדי למנוע מהנתבעת לבקש את העדת צד ג' כעדה מטעמה". על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.המבקשת טוענת בבקשת רשות הערעור כי לא הייתה הצדקה לשנות את ההחלטה מיום 20.5.15 בלא לאפשר לה להגיב לכך; משלא הוגשה התייחסות כלשהי מצד המשיבה הפורמאלית, והבקשה אף לא הועלתה מטעמה; וכאשר לא הייתה הצדקה לקבוע, בהעדר בירור עובדתי, כי לא התקיימו יחסי עובד – מעביד בין המשיב לבין המשיבה הפורמאלית.

5.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ועוד טרם קבלת תגובת המשיב, מוצע למבקשת כדלקמן:

א.על פני הדברים, צודקת המבקשת כי ראוי היה לשמוע את עמדתה טרם ביטול ההחלטה מיום 20.5.15, וטרם תיקון ההחלטה המתירה לה את הגשת ההודעה. לכן אחת האפשרויות העומדות בפני בית דין זה, הינה החזרת העניין לבית הדין האזורי לצורך שמיעת עמדת המבקשת ומתן החלטה חדשה לאחר מכן.

ב.עם זאת, נראה לכאורה כי אין צורך באמור לעיל, שכן מבחינה מהותית - החלטת בית הדין האזורי מיום 2.6.15 תואמת את הפסיקה שיצאה מבית דין זה (וראו למשל את ע"ע (ארצי) 23018-05-12 תדיר גן (מוצרים מדויקים) 1993 בע"מ - רימס אינטרנשיונל בע"מ (3.7.14)), ולפיה אין להתיר הגשת הודעת צד ג' שאינה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

ג.במקרה שלפניי, מערכת היחסים החוזית שנוצרה בין המבקשת לבין המשיבה הפורמאלית אינה נובעת (גם לטענת המבקשת) מיחסי עובד-מעביד ביניהן ולפיכך אינה מצויה, לכאורה, בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. משמעות הדברים הינה כי את טענות המבקשת כנגד המשיבה הפורמאלית, גם אם קשורות להעסקת המשיב - יש לברר בערכאה המוסמכת לכך, ולא במסגרת הודעת צד ג' המוגשת במסגרת הליך בבית הדין לעבודה.

ד.בית הדין האזורי, בהחלטתו מיום 2.6.15, לא קבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המשיב לבין המשיבה הפורמאלית - אלא כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המבקשת ("הנתבעת") לבין המשיבה הפורמאלית, וביחס לכך נראה כי אין מחלוקת כלשהי. בהעדר יחסי עובד-מעביד בין המבקשת לבין המשיבה הפורמאלית, אין לכאורה ובהתאם להלכה הפסוקה סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לדון במערכת היחסים ביניהן, וזאת כל מה שנקבע בהחלטת בית הדין האזורי מיום 2.6.15. לפיכך, אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות בשאלת זהות מעסיקתו של המשיב, או כדי לסתום את הגולל על טענות המבקשת כנגד המשיבה הפורמאלית, כפי שחששה המבקשת.

ה.לאור כל האמור לעיל, ועל מנת לחסוך עיכוב מיותר, מוצע למבקשת לחזור בה מבקשת רשות הערעור, ללא צו להוצאות, וכל זאת מבלי לפגוע בטענותיה בין כנגד המשיב ובין כנגד המשיבה הפורמאלית.

6.המבקשת תודיע עמדתה לאמור לעיל תוך 7 ימים.