בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
53550-05-14
10/12/2014
|
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקשת:
ש.ג.
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות; בל' 10458-12-13). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 8.8.13 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה שניתנה לאחר שעניינה של המבקשת הוחזר אליה על פי פסק דין, קבעה הוועדה כי המבקשת אינה תלויה בעזרת הזולת במשך רוב שעות היממה. בבקשתה טוענת המבקשת כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.
2.הוועדה התכנסה בעניינה של המבקשת ביום 25.10.12 וקבעה כי המבקשת אינה תלויה במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה. על כך הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי. ביום 19.6.13 ניתן פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, ולפיו הוחזר עניינה של המבקשת לוועדה "על מנת שזו תתייחס לאישור הרפואי מיום 21.10.12, המתעד תלונות בדבר נפילות. המערערת תוזמן לוועדה ותוכל לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת" (להלן: פסק הדין המחזיר).
להשלמת התמונה יצוין כי באישור הרפואי מיום 21.10.12 מצוין כי המבקשת "נמצאת בטיפול מעקב של רופא עיניים בשל Ptosis Bilateral, Cataract, Pseudoplakia bilateral, Blepharitis. בעקבות כך מועמדת לניתוח ב-21.11.2012 במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי. בשל ריאה [כך במקור, ר.ר.] ירודה מוגבלת בתפקודיה, זקוקה לעזרה רבה, תמיכה והשגחה בתפקוד יום-יומי. סובלת מנפילות חוזרות ונמצאת בקבוצת סיכוי גבוה לנפילה. ... בפנים – סימני חבלה. המטומה תת-עורית מסביב לעין שמאל לאחר נפילה 15.10.2012" (להלן: האישור הרפואי).
3.המבקשת הוזמנה לדיון בוועדה, וביום 5.8.13 הודיעה באמצעות בא כוחה כי נוכח מצבה הבריאותי היא אינה מסוגלת להתייצב לדיון. בא כוחה של המבקשת צירף מסמכים רפואיים וביקש כי תתקבל החלטה בהתאם למסמכים רפואיים "ו/או נא לתאם בדיקת הגב' גלייב בדירתה". משכך התכנסה הוועדה ביום 8.8.13 ודנה בעניינה של המבקשת ללא נוכחותה. וכך קבעה הוועדה:
"כב' ביהמ"ש בחומר הרפואי שהוצג בפני הועדה, לא מצאנו שום סיבה שיכולה להסביר את הנפילות. בנוסף, אין עדות על פניות לחדר מיון או אשפוזים בעקבות הנפילות. הארוע היחידי של הנפילה מתואר ברישום רפואי של דר' פרוגן.
מדובר על נפילה חד פעמית ב-15/10/12. היות ומדובר באירוע של נפילה חד פעמית, לא ניתן לזכות אותה בניקוד בגין עילה זו.
הנ"ל אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב הפעולות ברוב שעות היממה. הועדה דוחה את הערר."
משכך חזרה הוועדה על קביעתה כי המבקשת אינה תלויה בעזרת הזולת במידה רבה ברוב שעות היממה. על כך הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי.
4.בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי הוועדה עיינה באישור הרפואי בהתאם להוראת פסק הדין המחזיר והסבירה, על יסוד מסמך זה, כי מדובר באירוע של נפילה חד פעמית, וכי אין בנמצא תיעוד רפואי המעיד על נפילות נוספות או על פניות לחדר מיון או אשפוזים בעקבות נפילות כלשהן. הוועדה הוסיפה כי לא מצאה ממצא רפואי העשוי להסביר אירועים של נפילות חוזרות. בית הדין הוסיף כי עיון באישור הרפואי מלמד כי המבקשת התלוננה על נפילות חוזרות, אולם אין הוא מתעד אירועים של נפילות. בית הדין דחה את טענת המבקשת לפיה הוועדה לא התייחסה לליקוי הראייה ממנו היא סובלת מאחר שלא התבקשה לעשות כן בפסק הדין המחזיר. משכך קבע בית הדין כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, ודחה את הערעור.
5.בבקשתה טוענת המבקשת כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. בפסק הדין המחזיר נדרשה הוועדה להתייחס לכל האמור באישור הרפואי, לרבות הליקוי ממנו סובלת המבקשת בעיניה והעובדה שעקב כך היא מוגבלת בתפקודה וזקוקה לעזרה רבה, תמיכה והשגחה בתפקוד היומיומי. כמו כן נדרשה הוועדה להתייחס לכך שהמבקשת סובלת מנפילות חוזרות ונמצאת בסיכון גבוה לנפילה. למרות הוראות פסק הדין המחזיר, הוועדה לא התייחסה למסמכים בתיקה הרפואי המעידים על נפילות, ולכך שלטענתה, נפילות אלה נגרמו בשל ליקוי הראיה ממנו היא סובלת, שמשמעו "עיוורון בפועל". משכך טוענת המבקשת, יש להשיב את עניינה לוועדה בהרכב אחר.