בר"ע 54063-02-14 . יעקב בן זקןמערער

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפנינו ערעור ברשות על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור; ב"ל 22782-07-13), בו נדחה ערעורו של המערער על החלטת הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 30.5.2013 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי המערער לא איבד למעלה מ-50% מכושרו להשתכר.

2. למערער, יליד שנת 1960, נקבעה נכות רפואית בשיעור של 86% על ידי ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 30.3.2011. נכות זו כוללת 65% נכות בגין פוליו, 20% נכות בגין מעי רגיז, 15% נכות בגין הפרעה הסתגלותית, 20% בגין אקזמה (זמני), 10% בגין טחורים, 10% בגין גב תחתון, 20% בגין קיצור רגל ימין ו-15% בגין כף רגל ימין. המערער עבד במשך 31 שנים בדואר ישראל, עד פרישתו מסיבות רפואיות. ועדה רפואית מחוזית של משרד הבריאות מיום 12.6.2011 קבעה למערער 35% נכות לצמיתות לצורך גמלאות, ופסקה כי יש סיבה רפואית מוצדקת להפסקת עבודתו בשירות המדינה.

3. עניינו של המערער נדון לפני ועדת עררים לקביעת אי כושר, והוחזר אליה שלוש פעמים על פי פסקי דין של בית הדין האזורי. על פי פסק הדין השלישי (ב"ל 57190-12-12; השופט דניאל גולדברג, ניתן ביום 7.3.2013) הוחזר עניינו של המערער אל הוועדה בהרכב אחר.

4. הוועדה שהתכנסה בהרכב אחר שמעה את טענות המערער ובא כוחו, עיינה בתיק ובהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, וקבעה כזאת:

   "אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע בוועדה רפואית לעררים מיום 30/3/11 כדלהלן: מצב לאחר פוליו, רגל ימין, 65%, צמיתה, מגיל מס' חודשים, הפרעה הסתגלותית 15% מתאריך 10/10/10, כמו כן נכות זמנית בשיעור 20% עקב אגזמה, קיצור רגל ימין רגל הפוליו 20% וכן הגדלת קשת כף רגל ימין 15%. נכויות אלו מעל 3 שנים ולמעשה היו קיימות שנים רבות. נכויות בשיעור 10% בגין טחורים והגבלת עמוד שדרה מותני. המלצת הועדה הרפואית שבהרכבה ישב פסיכיאטר קבעה כי מסוגל לעבודה מלאה, פקידותית ובישיבה.

   הועדה עיינה בחוות דעת עובדת השיקום מ-11/1/11 המתארת את תעסוקותיו של התובע בעבר. עבודתו של התובע כ-30 שנה בדואר הייתה מגוונת, רבת תפקידים ובעלת אחריות ניהולית וכספית. כמו כן, כותבת עובדת השיקום, שאת זמנו הפנוי כיום מקדיש לפעילות ציבורית, פוליטית והתנדבותית.

   על פי פסק הדין, עיינה הוועדה בפרוטוקול לשכת בריאות מחוזית מ- 12/6/11 במכתבו של ד"ר פורט רופא תעסוקתי מ -13/2/11, ומכתבו של ד"ר מני מ-27/6/11.

   יש לציין שמכתבים אלה מצטטים אחד את השני. מדובר בתובע בן 53, צעיר, אשר בשלושים שנות עבודתו בדואר, צבר ניסיון רב בניהול, כמו כן אחריות על כספים, על עובדים, חלוקת חומר. גם למבצעים מחוץ לסניף הדואר בו עבד (דואר נע), וכן מתן שירות לציבור. התובע סיים 12 שנ"ל, אמנם ללא בגרות, אך תפקודו כפי שמתואר לעיל, עולה על השכלתו הפורמלית.

   הוועדה בדעה שלמרות הנכויות הרפואיות מסוגל התובע לעבוד בעבודות שמשלבות ישיבה ועמידה, עבודות כגון: בודק תיקים, שוער בחניון, פקיד קבלה בבניין מגורים או משרדים וכו'.

   לכן קובעת הוועדה כי אין לראותו כמי שאיבד כושרו להשתכר והערר נדחה".