בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
57467-06-14
05/03/2015
|
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד
|
- נגד - |
המבקש:
ח.ג. עו"ד אליהו אוזנה
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד חנן פוטרמן
|
החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; בל' 57201-11-13). בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (חוק לפיצוי נפגעי פוליו) מיום 2.12.12 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה, דחתה הוועדה את תביעת המבקש וקבעה כי אין מדובר בנכות הנובעת ממחלת פוליו. בבקשתו טען המבקש כי החלטת הוועדה אינה מנומקת דיה בכל קביעותיה.
2.לפי המפורט בבקשה, לאחר הליכים קודמים בעניינו של המבקש ניתן ביום 2.1.12 תוקף של פסק דין להודעת המוסד לביטוח לאומי לפיה "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית (פוליו), אשר תתייחס לחוות דעתו של ד"ר שפירא מיום 19/07/2007. כמו כן הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם כנגד קביעת הוועדה כי המערער אינו לוקה במחלת הפוליו" (בל' 16780-08-11; להלן: פסק הדין).
בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 5.2.12 וקבעה כדלקמן:
"הוועדה עיינה בדו"ח ועדת ערר 6/11 ומתברר כי מאז ועד היום לא הומצאו ולא קיימים כל מסמכים נוספים היכולים לשפוך אור לעניין התכולה [צ"ל: תחולת, ר.ר.]. ולכן בהעדר כל מסמך המעיד כי חלה בישראל אין מקום לשינוי הקביעה הקודמת."
על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי. ביום 28.9.12 נתן בית הדין האזורי פסק דין, לפיו "עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (פוליו) אשר תפעל על פי הוראות פסק הדין מיום 2.1.12 ותתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של דר' שפירא מיום 19.7.07. המערער וב"כ יזומנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת" (בל' 6974-04-12; להלן: פסק הדין המחזיר).
3.ביום 2.12.12 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש וקבעה כדלקמן:
"בבדיקה: הועדה עיינה בפס"ד אזורי לעבודה בבאר שבע מיום 28/9/12 לפיו הועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוו"ד של דר' שפירא מ 19/7/07. בתחילה הועדה מבקשת לציין ולהדגיש שחוו"ד של דר' שפירא ניתנה ביום 19/7/07 כאשר בדיקת ועדת הערר היתה ב-5/2/12 כלומר מדובר בהפרש של 5 שנים. הועדה בדעה שהפרש כזה גדול בין 2 בדיקות רפואיות הינו בר משמעות בכל הנוגע לתוצאות הבדיקה. הועדה אינה רואה עין בעין עם דר' שפירא שכן התרשמה מנתונים וממצאים שונים מאלה הנובעים מחוות דעתו. כמו כן הועדה ציטטה בדיקות נוספות רופאים אחרים שלא התרשמו מחסר נוירולוגי. בחוו"ד של דר' שפירא לא נכנס לסוגיה של תכולת הנכות דהיינו מתי חלה התובע כאשר קביעה זו של התכולה הינה קרדינלית במקרה זה. לועדה לא הומצא עד לרגע זה כל מסמך רפואי המעיד שהנבדק אכן חלה בארץ ... בפוליו ולכן הועדה נאלצת לדחות את הערר" (ההדגשות במקור, ר.ר.).
הוועדה נותרה איפוא בעמדתה כי המבקש אינו חולה במחלת הפוליו, וכי אף לא הוכח כי חלה בישראל. על החלטת הוועדה שניתנה ביום 2.12.12, הגיש המערער ערעורו לבית הדין האזורי ביום 28.11.13.
פסק הדין של בית הדין האזורי
4.בפסק הדין סקר בית הדין האזורי את טענות הצדדים בקשר לערעור, לרבות טענת הסף שהעלה המוסד לביטוח לאומי בדבר האיחור שאיחר המבקש בהגשת הערעור לבית הדין, המצדיק דחיית הערעור על הסף. בית הדין נזקק לטענות שבערעור לגופן, ומשמצא כי דין הערעור להידחות לגופו, קבע כי תוצאת הדברים "מייתרת את הצורך לדון בטענת הסף של המשיב, לפיה הערעור הוגש שלא במועד".
בהתייחסו לגופם של דברים, קבע בית הדין האזורי כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. בית הדין קבע כי בין המומחים היושבים בוועדה ובין דר' שפירא קיימת מחלוקת רפואית בקשר לפרשנות מסמכים ובדיקות, ובה אין להתערב. בית הדין ציין כי חלוף הזמן בין חוות דעתו של דר' שפירא ובין בדיקת הוועדה מביא בהכרח לנתונים ולממצאים שונים מאלו של דר' שפירא. הוועדה הסתמכה על פרוטוקול ישיבתה מיום 5.6.11, ממנו עולה כי בתיקו הרפואי של המבקש קיים מסמך מאת פרופ' הרישנו מיום 29.8.87 שאינו מלמד כי המבקש חלה בפוליו, וכן בדיקה של פרופ' רייכנטל מיום 18.12.02, ולפיו ממצאי הבדיקה בעניינו של המבקש היו תקינים ועל כן ניתן להסיק כי לא חלה בפוליו. דר' שפירא אינו מתייחס למסמך מאת פרופ' הרישנו והבדיקות המוקדמות ביותר אליהן התייחס היו משנת 1990. בית הדין הוסיף כי גם אם תתקבל דעתו של ד"ר שפירא, לפיה, המערער חולה במחלת הפוליו, עדיין, כאמור בסעיף 1 לחוק, על המערער להוכיח שלקה במחלה בעת שהותו בישראל. בית הדין הפנה לעניין זה להחלטת הוועדה לפיה המערער לא הוכיח טענה זו במסמך רפואי. משכך דחה בית הדין האזורי את הערעור.