בר"ע 61677-12-16

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט טל גולן; פ"ה 9584-11-16) מיום 12.12.2016, שבה נדחתה בקשתה של המבקשת (להלן – המועצה) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 29.11.2016. הבקשה לעיכוב ביצוע סבה על החיוב בהוצאות וכן על קביעתו של בית דין האזורי בפסק הדין כי פרקליטות מחוז צפון תעביר את פסק הדין למנכ"ל משרד הפנים.

2. בהליך מושא הבקשה נדונה תביעתה של המשיבה 1 (להלן – העמותה) בעניין העסקת המשיבה, שהיא בתו של חבר המועצה ומ"מ ראש המועצה, בתפקיד סייעת צמודה לקטין בעל צרכים מיוחדים. לטענת העמותה העסקתה היא בניגוד להוראות צו המועצות המקומיות (א) תשי"א – 1950 בעניין העסקת קרובי משפחה. המדינה הצטרפה לעמדתה העקרונית של העמותה, אך לא לכל טענותיה. בסופו של יום, הודיעה המועצה כי היא מקבלת את עמדת המדינה בדבר תחולת הוראת סעיף 103א לצו המועצות המקומיות ותפעל בהתאם לו בכל הנוגע להעסקתה של המשיבה 3 בכל תפקיד לרבות סייעת מלווה צמודה, תוך שהיא "שומרת על זכותה" לכפור בחלותו של סעיף 103א על נסיבות המקרה הנדון. להשלמת התמונה יצוין כי בבית הדין האזורי התברר הליך קודם בין אותם צדדים שעניינו העסקת המשיבה 3 כסייעת גננת, אשר הסתיים בהודעתה של המועצה על ביטול המינוי של המשיבה 3 לתפקיד זה.

3. בפסק הדין מושא הבקשה ניתן תוקף של פסק דין להודעת המועצה שלפיה לא תעסיק את המשיבה 3 בכל עבודה אלא לאחר קבלת היתרים ובהתחשב בכך שאביה משמש כחבר מועצה, ובנוסף המשיבה 3 לא תועסק במועצה המקומית בתפקיד סייעת מלווה לילד בודד, אלא לאחר קבלת אישור מליאת המועצה ברוב של 2/3 מחבריה, ולאחר קבלת אישור משרד הפנים. כמו כן, קבע בית הדין כי אין ליתן משמעות להצהרת המועצה כי היא "שומרת לעצמה את הזכות" לכפור בחלותו של סעיף 103א לצו המועצות המקומיות, נוכח העובדה שבאותה הודעה ציינה המועצה כי היא מקבלת על עצמה לקיים את הוראת סעיף 103א לצו המועצות המקומיות בעניין העסקת עובדים.

4. בכל הנוגע לפסיקת הוצאות קבע בית הדין האזורי כי יש לחייב את המועצה בתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪ לעמותה ו- 2000 ₪ למדינה. זאת, בין היתר, נוכח התנהלותה החוזרת ונשנית של המועצה בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה בניגוד להוראות צו המועצות המקומיות כעולה מהליכים שונים שנדונו לפני מותבים אחרים בבית הדין האזורי; נוכח התנהלותה בעניינה של המשיבה 3 בפרט, עת הודיעה על ביטול מינויה לתפקיד סייעת גננת ועל כן יש למחוק את ההליך המשפטי בעניין, ובו זמנית מינתה אותה לתפקיד סייעת מלווה צמודה, ללא שניתנה הודעה לבית הדין על כך - התנהלות שלגישת בית הדין האזורי הינה התנהלות הנגועה בחוסר תום לב דיוני וניסיון לעקר ולשבש את ההליך המשפטי. בית הדין אף דחה את טענת המועצה כי מדובר ב"עמדות משפטיות שונות" לגיטימיות, וקבע כי מדובר בטענה "מיתממת" שטוב היה אלמלא נטענה.

   עוד קבע בית הדין האזורי בפסק דינו כי על פרקליטות מחוז צפון להעביר את פסק הדין למנכ"ל משרד הפנים על מנת "לבחון את התנהלות המועצה המקומית, ובכלל זה אף לשקול באמצעות הוועדה לחיוב אישי שבמשרד הפנים, כי ההוצאות שנפסקו על ידינו, יישאו בהם מי מגורמי המועצה המקומית, אשר קיבלו את ההחלטות נשוא התביעה שלפנינו".

5. בהחלטה מיום 12.12.2016 דחה בית הדין האזורי את בקשתה של המועצה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בכל הנוגע לחיוב בהוצאות נקבע כי הסמכות שניתנה לבית הדין לפסוק הוצאות משפט על פי שיקול דעתו היא רחבה וכי ככלל ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה, ולכן סיכויי הערעור בעניין זה קלושים.

   באשר להחלטה להעביר את פסק הדין למנכ"ל משרד הפנים הדגיש בית הדין האזורי כי בפסק הדין נקבע שבית הדין איננו יכול לקבוע ממצאים ברורים בקשר לכך וכי על משרד הפנים לבדוק את התנהלות המועצה בהתאם לסמכויות המוקנות בדין למשרד פנים ותוך כדי מתן [זכות] טיעון מתאים לגורם שההליך יופנה בקשר אליו. נוכח האמור, לא ברורה הבקשה לעכב את ביצוע בדיקתו של משרד הפנים, שממילא היה צד להליך, ובהתחשב בחובותיה של המועצה כרשות ציבורית. ככל שהמועצה המקומית סבורה שלא נפל פגם בהחלטותיה ביחס להעסקת קרובי משפחה ברי כי אין לה ממה לחשוש.

   בית הדין האזורי דחה את טענתה של המועצה כי לא ניתנה לה הזדמנות להעלות את טענותיה בקשר להליכים האחרים שבהם נדונה העסקת קרובי משפחה או לטענת העמותה כי הפרה צו שיפוטי.

   באשר למאזן הנוחות קבע בית הדין האזורי כי לא שוכנע שביצוע מיידי של פסק הדין עלול לגרום למועצה נזקים קשים; עיכוב ביצוע פסק הדין יביא להמשך הפגיעה בשלטון החוק; בכל מקרה המועצה המקומית לא הוכיחה את טענתה כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך אם יבוצע פסק הדין.

6. בבקשת רשות הערעור טענה המועצה כי המשיבות כלל לא התנגדו לעיכוב ביצוע העברת פסק הדין למנכ"ל משרד הפנים, ועל כן בכל מקרה היה על בית הדין להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע בעניין זה; פסק הדין שניתן כנגד המועצה הוא "פסק דין קשה" ויש לו השלכות על "כלל פעולות המועצה ויכולתה לתפקד ולקבל החלטות סוברניות בהיותה רשות ציבורית ויפגע בזכותה בעתיד לנהל הליכים משפטיים ו/או להיות צד חופשי המגן על עמדתו והדרך שבה היא רואה את הדברים ובמיוחד יפגע בשיקול דעתה המינהלי תוך כדי 'הרתעת יתר' בלתי סבירה". בהקשר זה טענה המועצה כי פסק הדין כולל אמירות קשות כנגד המועצה, על יסוד הליכים קודמים, בלא שניתנה למועצה הזדמנות מלאה להתייחס להליכים אלה; המצב המשפטי בסוגיה שעמדה לפני בית הדין האזורי לא היה ברור וחד משמעי, ולראייה – עמדת המדינה לא הייתה זהה לעמדת העמותה; זכותה של המועצה לעמוד על עמדתה המשפטית, גם אם בחרה משיקולים שונים שלא לנהל עד תום הליכים קודמים; הוראות הצו בנושא העסקת קרובי משפחה במועצה מקומית בעייתיות הן בשל כך שהן קובעות הוראות חמורות יותר מההוראות שבפקודת העיריות, והן בשל כך שאינן מתחשבות במציאות החיים ברשויות המקומיות הערביות, שבחלקן האוכלוסייה מורכבת ממספר משפחות שביניהן קשרי חיתון, מציאות שיוצרת פסלות העסקה של תושבים רבים; בית הדין האזורי התעלם מטענותיה של המועצה כנגד העמותה – סכסוך בין יו"ר העמותה לבין ראש המועצה וכן העובדה שפעילות העמותה ושיקוליה בנקיטת הליכים משפטיים אינם כפופים לביקורת כלשהי; ביצוע פסק הדין יגרום למועצה נזק בלתי הפיך הן בבחינת תשלום סכום ההוצאות הבלתי מבוטל והן בבחינת העברת פסק הדין למנכ"ל משרד הפנים.