בר"ע 61742-11-16

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (השופט דניאל גולדברג; סע"ש 56473-02-16) מיום 14.11.2016, לפיה נדחתה בקשת המבקש למחיקת התביעה שכנגד שהגישה המשיבה.

    

2. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה לקבלת תשלומים המגיעים לו, לטענתו, עקב תקופת עבודתו בשירות המשיבה וסיומה, בסכום של 270,408 ₪. לכתב ההגנה שהוגש מטעמה צרפה המשיבה תביעה שכנגד, בסכום כולל של 50,686 ₪, מתוכם סכום של 25,000 ₪ בגין נזקים נטענים שגרם המבקש.

    

3. המבקש הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד - אשר, לגישתו, "הוגשה אך לצרכי הטלת אימה ... ומהווה טקטיקה פסולה ושימוש לרעה בהליכי משפט" – עקב אי תשלום אגרה, התיישנות וחוסר סמכות. לחלופין ביקש המבקש, כי המשיבה תחויב במתן פרטים נוספים על ראשי הנזק, התגבשות הנזק ואופן כימותו (להלן – בקשת המחיקה הראשונה). לאחר קבלת תשובת המשיבה, דחה בית הדין ביום 18.8.2016 את בקשת המחיקה, תוך שהוא מציין כי "אם יתברר שמטרת הגשת התביעה שכנגד היא אכן מטרה פסולה, יינתן לדבר משקל בפסיקת הוצאות". עם זאת קיבל בית הדין האזורי את הבקשה החלופית וחייב את המשיבה להגיש "פירוט של הנזקים הנטענים עד ליום 14.9.16" (להלן – ההחלטה הראשונה).

    

4. משלא נמסרו פרטים נוספים עד המועד הנקוב בהחלטה הראשונה, הגיש המבקש, ביום 21.9.2016, "בקשה למחיקת כתב התביעה שכנגד" (להלן – בקשת המחיקה השניה) לנוכח אי קיום ההחלטה הראשונה, תוך שהוא נסמך על תקנה 46(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות). המשיבה לא הגיבה לבקשה, אלא הגישה בקשה למתן ארכה. בבקשה למתן ארכה נטען, כי ההחלטה הראשונה לא התקבלה במשרדה ונצפתה באופן אקראי במערכת "נט המשפט" ביום 2.10.2016. המשיבה ביקשה ארכה של 30 ימים למתן פירוט הנזקים, תוך שהיא מציינת כי ממילא הדיון המוקדם נקבע רק ליום 1.1.2017. ואולם, ב"כ המבקש בדק ומצא – כפי שכתב בתגובה שהגיש, בגדרה התבקשה דחיית הבקשה להארכת מועד ומחיקת התביעה שכנגד - כי המשיבה "ידעה גם ידעה" על ההחלטה עוד ביום בו ניתנה, כעולה מתיעוד צפיות במערכת "נט המשפט". ביום 27.10.2016 הגיבה המשיבה לתגובת המבקש כאמור לעיל, תוך שהיא חוזרת באופן סתמי על הודעתה לפיה ההחלטה השניה לא הומצאה לה ונודע עליה רק מעיון אקראי במערכת "נט המשפט" ואינה מתייחסת כלל לטענות המבקשת ולבקשת המחיקה על הסף. לתגובה צורף פירוט, תמציתי עד מאד, של ששה ראשי נזק נטענים ושיעורם (להלן – הודעת הפרטים). ביום 14.11.2016 ניתנה החלטה בפתקית, על גבי הודעת המבקש על צירוף תצהיר גילוי מסמכים, המצוטטת להלן במלואה: "בית הדין אינו רואה לקבל את בקשת התובע / הנתבע שכנגד למחיקת התביעה על הסף. הנתבע שכנגד יגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד עד ליום 14.12.16" (להלן – ההחלטה השניה).

    

5. בבקשת רשות הערעור שהוגשה בעקבות ההחלטה השניה, חוזר המבקש על בקשתו למחיקת התביעה שכנגד, בנסיבות בהן המבקש, "עובד מוחלש הניצב מול חברה עתירת משאבים", יתקשה להתגונן בהיעדר פרטים מינימליים על הטענות שיש נגדו. המבקש חוזר בפירוט על השתלשלות העניינים שפורטה לעיל ותוקף את החלטת בית הדין האזורי שניתנה, לטענתו, ללא קיום חובת ההנמקה. המבקש אף מנתח את חלק מראשי הנזק הנזכרים בהודעת הפרטים וטוען כי העילה הלקונית של נזקים פוצלה לעילות לקוניות הכוללות רכיבי נזק חסרי משמעות וכי הרשימה ממחישה את זלזול המשיבה בבית הדין ובהחלטותיו.