בר"ע 62249-12-14 נייט אפ ישראל סייס בע"מ נ' אביב

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט תומר סילורה; סע"ש 25901-02-13), שבה נדחתה בקשתה של המבקשת (להלן – החברה) לסילוק על הסף של התביעה שהגיש כנגדה המשיב.

2. המשיב הועסק על ידי החברה החל מיום 1.7.2010 בתפקיד מנהל מכירות.

3. המשיב טען בכתב התביעה, כי בשל נסיעותיו התכופות לניגריה, שהיו כרוכות בעלויות רבות החליטו המשיב והחברה לבדוק אפשרות של מעבר המשיב לחו"ל, ובלל זה העתקת מקום מגוריו של המשיב ומשפחתו לניגריה למשך שנתיים לפחות (להלן – רילוקיישן); החברה הודיעה לו כי לאחר בדיקת עלויות רילוקיישן, הדרך הנכונה מבחינתה לישום הרילוקיישן היא חתימת המשיב על הסכם עם נציגת החברה בניגריה (להלן – ההסכם הניגרי); למשיב הוסבר כי חתימתו על ההסכם הניגרי תגרום להפחתה משמעותית בעלויות החברה, וכי אופי ותנאי עבודתו במסגרת הרילוקיישן לא ישתנו ויישארו כפי שסיכמו עליהם; עוד בטרם ראה את טיוטת הההסכם עליו היה אמור לחתום עשה המשיב הכנות למעבר משפחתו לניגריה; למשיב הוסבר כי אין בחתימתו או אי חתימתו השפעה כלשהי על מעמדו ו/או על תנאי העסקתו; למשיב לא הוסבר, בשום שלב, כי בהסכמתו לחתימה על ההסכם הניגרי לא יחול עליו הדין הישראלי, וכי הוא מוותר על כל זכויות המגן המוענקות לו כעובד ו/או אשר הוענקו לו מתוקף היותו עובד ישראלי בחברה; תשומת לבו של המשיב לא הופנתה לסעיף השיפוט הזר הכלול בהסכם ולא הובהרה לו משמעות הסכמתו לתוכנו של סעיף זה; המשיב סבר בתום לב כי חתימתו על ההסכם הניגרי בד בבד ובמקביל לחתימתו על סיום ההסכם עם החברה בוצעה מטעמים טכניים בלבד ולצרך צמצום עלויות החברה בלבד.

   באשר לנסיבות סיום קשר העבודה טען המשיב בכתב התביעה כי להפתעתו, ללא כל התראה ו/או נימוק וללא שנערך לו שימוע, הודיעה החברה למשיב ביום 25.4.2012 על הפסקת עבודתו בחברת נט אפ ניגריה.

   המשיב הוסיף וטען כי החברה היא זו אשר קבעה את תנאי עבודתו במשך כל תקופת העסקתו ופיטרה אותו שלא כדין; החברה פעלה בתרמית ותוך יצירת מצגי שווא שקריים ו/או התנהלה ברשלנות כלפי המשיב; המשיב הסתמך על המצג הכוזב ובשל כך סבל נזק ממון; החברה ניהלה מו"מ בחוסר תום לב עם המשיב; החברה הפרה את התחייבויותיה כלפי המשיב וביצעה את ההסכם עמו בחוסר תום לב, פיטרה את המשיב בחוסר תום לב; החברה הייתה כל העת מעסיקתו של המשיב, וסיום ההסכם עמה וחתימת המשיב על הסכם עם חברת "נט אפ ניגריה" היה למראית עין בלבד והוא נועד לצרכיה הפנימיים ולנוחותה של החברה; חברת נט אפ ניגריה והחברה פעלו כמקשה אחת וכחברה אחת לכל דבר ועניין; לחלופין טען המשיב כי החברה גרמה ביודעין לחברת נט אפ ניגריה להפר את ההסכם עם המשיב בניגוד לדין וגרמה לנט אפ ניגריה, ביודעין וללא צידוק, לפטר את המשיב שלא כדין, תוך גרימת נזקים חמורים למשיב.

4. החברה טענה בכתב ההגנה כי החברה היא חלק מאשכול חברות הקרויות "נט אפ", אשר חברת האם שלה פועלת מסן ויל, קליפורניה; תחת חברת האם פועלות למעלה מ- 150 חברות בת הנשלטות על ידי חברת האם; חברות הבת נרשמות כחברות עצמאיות במדינות בהן הן ממוקמות, ופועלות על פי חוקי המקום, לרבות דיני העבודה המקומיים.

   החברה נוסדה בשנת 1992 כחברה שאחראית למכירת מוצאי נט אפ בישראל, במזרח התיכון ובאפריקה; בחלוף השנים, יסדה חברת האם חברות בנות גם ברחבי אפריקה ובמזרח התיכון, ובין היתר והקמה חברת נט אפ ניגריה; אין שום קשר משפטי או אחר בין החברה לבין נט אפ ניגריה, מלבד השתייכות לאותו מרכז ניהולי באשכול החברות המכונה EMEA, הממוקם באירופה.

   המשיב הועסק על ידי החברה החל מיום 1.7.2010; הוצע למשיב על ידי מנהלת EMEA לסיים את עבודתו בחברה בישראל ולעבור לעבוד בעבור חברת נט אפ ניגריה, ולחברה "אין יד או רגל במהלך זה"; המשיב נענה להצעה, לאחר ניהול מו"מ בינו לבין הנהלת האזור, ובהתאם סיים בהסכמה את עבודתו בחברה, ויחסי העבודה בינו לבין החברה הסתיימו לכל דבר ועניין ביום 31.8.2011; עם סיום עבודתו בחברה נערך למשיב גמר חשבון שכלל תשלום דמי הבראה ושחרור קרנות, והמשיב אישר את סיום עבודתו וכי אין לו כל תביעות וטענות בנוגע לתקופת עבודתו בחברה וסיומה; המשיב חתם על חוזה עבודה עם חברת נט אפ ניגריה, ועבר להתגורר בנט אפ ניגריה; החברה הכחישה את טענות המשיב בכל הנוגע לנסיבות חתימת ההסכם הניגרי והמצגים שהוצגו לו, וטענה כאמור כי כלל לא הייתה מעורבת בהצעת העבודה שהוצעה למשיב לעבוד בניגריה וחתימתו על ההסכם הניגרי, שבהן טיפלה הנהלת האזור EMEA; נוכח השוני המהותי בין ההסכם הניגרי לבין חוזה העבודה בינו לבין החברה אין לקבל את טענתו של המשיב כי לא היה מודע לתחולת הדין הזר, ובכל מקרה הייתה זו אחריותו של המשיב לקרוא ולהיוועץ באשר לתוכן ההסכם הניגרי; החל מיום 31.8.2011 לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין המשיב לבין החברה, והחברה כלל לא הפסיקה את עבודתו של המשיב בנט אפ ניגריה, ואין לה כל מידע באשר לנסיבות סיום עבודתו.

5. הבקשה לסילוק על הסף: החברה טענה כי יש לסלק על הסף את תביעתו של המשיב נגדה מנימוקים אלה:

   1. העדר סמכות בינלאומית ופורום לא נאות: מבחן מירב הזיקות מראה כי הסמכות לדון בתביעת המשיב הינה בניגריה ולא בישראל. לעניין זה ציינה החברה בין היתר את תניית השיפוט בהסכם הניגרי, המחיל את הדין הניגרי וקובע תניית שיפוט בניגריה; מקום חתימת ההסכם; שפת ההתקשרות; תנאי ההסכם; מטבע התשלום; מקום ביצוע העבודה; צפייתם של הצדדים. לעניין זה טענה החברה כי תחילה שכר המשיב שירותי עורך דין ניגרי על מנת לפעול בניגריה כנגד פיטוריו; שיקולים ציבוריים.