בר"ע 65103-05-16 מדינת ישראל-משרד התחבורה נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (הנשיא אייל אברהמי ונציגי הציבור מר קיבורק נלבנדיאן ומר רמי לוי; ס"ק 12321-05-16) מיום 25.5.2016, שבה הורה בית הדין על הקפאת מהלך ההפרטה של מערך מבחני הנהיגה המעשיים למשך 90 יום לצורך קיום היוועצות והידברות בין הצדדים, ובמקביל הורה לבוחנים השובתים לחזור לעבודתם לאלתר.

   הרקע לבקשה, בהתאם למפורט בהחלטת בית הדין האזורי

2. תחילתו של ההליך בבית הדין האזורי בבקשתה של המבקשת (להלן – משרד התחבורה) מיום 4.5.2016 להוציא צו מניעה זמני נגד השביתה שבה פתחו בוחני הנהיגה (להלן - הבוחנים) ביום 20.3.2016 (להלן - השביתה). שביתה זו החלה לאחר שמשרד התחבורה פרסם ביום 17.3.2016 מכרז להקמה ולתפעול של מערך מבחני הנהיגה המעשיים מחוץ לשירות המדינה (להלן - המכרז). המשיבה (להלן – ההסתדרות) טענה בתשובתה, כי אין להוציא צווי מניעה נגד השביתה, ומנגד ביקשה שיוצא צו מניעה כנגד הליכי הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים.

3. משרד התחבורה טען כי מדובר בשביתה שלא כדין, שכן לא ניתנה עליה הודעה כנדרש בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז – 1957. מעבר לזאת, לטענתו, מדובר בשביתה מעין פוליטית שמוגבלת לזמן קצר בלבד, בעוד שהשביתה דנן נמשכת זמן רב מעבר למותר. השביתה מכוונת נגד החלטה לגיטימית של הריבון – המדינה – לערוך שינויים במבנה ובצורת מבחני הנהיגה המעשיים. עם זאת, טען משרד התחבורה, כי היה נכון, ונכון גם כיום, להידבר עם ההסתדרות, אך זו, חלף הידברות, נקטה בצעד השביתה כצעד ראשון ולא אחרון. לדידו של משרד התחבורה, את ההידברות יש לקיים ביחס להשלכות ההפרטה על העובדים, שלמרביתם עשוי להימצא פתרון, בניגוד לעצם החלטת ההפרטה. עוד נטען, כי השביתה אינה מידתית, נוכח הנזקים גדולים שהיא גורמת.

   אשר להפרטה הסביר משרד התחבורה כי מדובר במהלך נדרש, שכן קיים צורך אמתי ודחוף לערוך שינוי בתחום מבחני הנהיגה. על כך הוחלט כבר בשנת 1997, ובשנת 1999 התקיים דיון בוועדת הכלכלה בעניין. מהלכים קונקרטיים נבחנו החל מהמחצית השנייה של שנת 2014. על דרך זו של הפרטה הוחלט בחודש אוקטובר 2015 והדבר נמסר לנציגות העובדים, זאת, לאחר שנבחנו חלופות שונות ולבסוף נבחרה חלופת ההפרטה שעליה המליצו הגורמים המקצועיים. הניסיונות להידבר עם ההסתדרות אודות המהלך הוכשלו על ידי ההסתדרות. עוד ציין משרד התחבורה, כי הטענות בדבר אי חוקיות מהלך ההפרטה בשל פגמים חוקתיים או מנהליים הועלו בעתירה שהוגשה לאחרונה לבג"צ ונקבע בה דיון, ולפיכך אין מקום לעסוק בטענות לגבי פגמים אלו בבית הדין. עוד טען משרד התחבורה, כי הצעותיו לגילוי פרטים ולהיוועצות נדחו על ידי ההסתדרות, שהתנתה שיתוף פעולה בביטול המכרז.

4. ההסתדרות טענה, כי הודיעה כדין על סכסוך קיבוצי בעניין הליכי ההפרטה ביום 18.11.2014, כאשר קודם לכן היה סכסוך ספציפי שעסק בהסכם קיבוצי שנדרש לבוחנים. סכסוך זה לא הסתיים, וההפרטה שננקטה נועדה למעשה לפגוע בבקשת העובדים. השביתה שננקטה כאן הייתה מידתית, כנגד הצעד החד צדדי והכוחני של משרד התחבורה, שמבלי להידבר ולהיוועץ כנדרש הוציא את המכרז. ההסתדרות טענה כי ביקשה לקיים הידברות פתוחה וכנה בנושא השינויים הנדרשים, גם לדעתה, במבחני הנהיגה המעשיים, אך הבהירה כי אלה יכולים להיעשות מבלי לפטר את העובדים, ובתוך המערך הקיים. בנסיבות אלה, שבהן מתעתד משרד התחבורה לפטר את כל הבוחנים, מדובר בשביתה לגיטימית. אשר לנזקי השביתה טענה ההסתדרות, כי אכן נגרמו נזקים רבים למי שממתין למבחן נהיגה מעשי, אך את אלה יש לתלות בקולרו של משרד התחבורה שדחה את ההידברות.

   ההסתדרות הדגישה כי לדידה יש לעצור לאלתר את הליך ההפרטה שיביא לפיטוריהם של בוחני הנהיגה, לצורך קיום משא ומתן והיוועצות אמתית. לסיום טענה כי בית הדין מוסמך לדון בכל היבטיו של מהלך ההפרטה, לרבות על דרך תקיפה עקיפה.

   החלטת בית הדין האזורי

5. בית הדין הבהיר, כי בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון גם בסוגיות של משפט חוקתי ומנהלי. יחד עם זאת הבהיר, כי בהחלטתו זו הוא מתמקד במשפט העבודה, הואיל וחוקיות מהלך ההפרטה הונחה לפתחו של בג"צ, כאמור, ומתוך כיבוד ערכאות. עוד הבהיר, כי אין באמור כדי להביע עמדה באשר לאפשרות החוקית העקרונית של הפרטה מעין זו, בתחום זה.

6. לגופו של עניין קבע בית הדין, כי טענת ההסתדרות שלפיה מהלך ההפרטה נעשה במטרה לפגוע בהתארגנות העובדים, לא הוכחה. עם זאת, הפנה בית הדין לפסיקה שלפיה יש להיוועץ בארגון העובדים כאשר עולה צורך במהלך של פיטורים קולקטיביים, כמו גם במהלך של הפרטה. התהליך צריך להיות אמתי וכן והוא צריך לכלול התייעצות כבר בשלבי גיבוש התוכנית. הצגת עובדה מוגמרת בפני נציגי העובדים אינה ממלאת אחר דרישת ההיוועצות, ולצורך קיומה יש למסור פרטים ומידע מספיק כדי שנציגי העובדים יוכלו לשקול ולהציע חלופות. בית הדין הבהיר, כי אמנם עומדת למעסיק הפררוגטיבה הניהולית, אך את זו יש לקיים בדרך נכונה. מקום בו יש יחסים קיבוציים יש חובה להיוועץ עם ארגון העובדים בטרם קבלת ההחלטה. מנגד הדגיש בית הדין, כי גם לארגון העובדים יש חובה לתת יד לתיקון הנדרש ולהשתתף בהתייעצות באופן פתוח וכן.