ברקוביץ ואח' נ' הרבון ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד אשר הגישו הצדדים זו כנגד זה בגין נזקים וחובות שנגרמו להם, לטענתם, בשל אי קיום הוראות חוזה שכירות שנחתם ביניהם ביום 10.05.12 (להלן: "החוזה") לפיו אבי הרבון, הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע"), משכיר לקרין ברקוביץ', התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), דירה לתקופה של שנה.

התובעת טענה בכתב תביעתה, כי ביום 10.05.12 חתמו היא והנתבע על חוזה לפיו משכיר הנתבע דירה בת 5 חדרים ברחוב השומר 28 חיפה (להלן: "הדירה") לנתבעת, בתמורה לשכר דירה חודשי בסך 2,300 ₪ לתקופה של שנה.

לטענת התובעת, משנכנסה לדירה ולאחר שהעבירה מטלטליה, מצאה כי הדירה אינה ראויה למגורים וקיימים בה ליקויים רבים המסכנים את בריאותם וביטחונם של התובעת וילדיה. לטענתה, כל פניותיה לנתבע בין בעצמה ובין באמצעות אמה לתיקון הליקויים לא נענו, ועל כן עתרה התובעת בכתב תביעתה לביטול החוזה, השבת הכספים ששולמו וכן פיצוי בגין נזקיה בסך 5,000 ₪ .

בכתב הגנתו טען הנתבע, כי המחיר שסוכם בינו לבין התובעת כשכ"ד חודשי הינו מחיר נמוך למקובל בשוק וכי התובעת ראתה את הדירה קודם לחתימה על החוזה ובחתימתה על החוזה ויתרה על כל טענה לליקוי ו/או מום בדירה.

בנוסף טען, כי טרם חתימה על החוזה סיכם בע"פ עם התובעת כי יערוך מספר תיקונים ושיפוצים בדירה וכי אלה אכן בוצעו.

לפי הנתבע, התובעת מבקשת לבטל את החוזה בטענה כי היא אינה גרה בדירה וזאת לאחר שחודשים רבים היא מחזיקה בה ומאחסנת בה את חפציה וכאשר התשלום היחידי שקיבל לידיו מהתובעת הינו סך של 2,300 ₪ במזומן, בעוד יתר התשלומים ניתנו בשיקים דחויים, אשר לא ניתן לפרוע אותם, מאחר והחשבון מוגבל ועל כן למעשה אינו מקבל כל תשלום בגין שכר דירה.

הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד בו עתר לקבלת שכר דירה בגין כל תקופת השכירות וכן לפינוי התובעת ומטלטליה מהדירה.

ביום 23.02.2014 הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן לאחר שמיעת סיכומיהם בע"פ ועל סמך חומר הראיות והמסמכים הקיימים בתיק ללא שמיעת עדויות.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולראיות שהוגשו על ידיהם, שוכנעתי שיש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל חלקית את התביעה שכנגד, הכל כפי שיפורט להלן.

התביעה העיקרית

בכל הנוגע לתביעה העיקרית, שהנטל בגינה רובץ על שכמה של התובעת , בבחינת המוציא מחברו, מצאתי לקבוע כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ולהרים את נטל ההוכחה כנדרש ממנה. בגרסתה נפלו אי דיוקים וסתירות רבות והתנהלותה, הן כלפי בית המשפט והן כלפי הנתבע, מגיעה לכדי חוסר תום לב מובהק. בכגון דא, התובעת טוענת להסכמות בעל פה שנעשו בינה לבין הנתבע, אלא שלהסכמות אלו אין כל זכר בחוזה ועל כן הנטל להוכיחן מוטל על התובעת. בכתב תביעתה ובתצהירים מטעמה טענה התובעת, כי לצורך תשלום שכר הדירה ניתנו שיקים דחויים על סך 2,300 ₪. התובעת אינה טורחת לציין, בשום שלב, כי למעשה למעט התשלום הראשון שניתן במזומן, לא נפרע ולו שיק אחד הואיל וחשבון הבנק מוגבל. ודוק, כתב התביעה הוגש 4 חודשים לאחר חתימת החוזה, וחזקה על התובעת כי ידעה נכון למועד זה שלא נפרע ולו שיק אחד, כך שלמעשה אין היא משלמת שכר דירה כבר כמה חודשים. אף על פי כן, בחרה התובעת שלא לציין זאת בכתב התביעה ולהסתיר עניין זה מבית המשפט.

משעומתה התובעת עם עובדה זו, שינתה גרסתה וטענה כי סוכם עם הנתבע שבתחילת כל חודש יימסר לו התשלום במזומן והוא יחזיר את השיק. טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים בעל פה מטעם התובעת ולא בא זכרה בכתבי הטענות או בתצהירים, ואף אם היה בה ממש, מן הראוי היה שתנאי יסודי כגון אופי התשלום, ירשם במפורש בחוזה ולא יסוכם בעל פה.

זאת ועוד, התובעת טוענת בכתב התביעה כי עוד בטרם חתמה על החוזה, התרשמה כי הדירה אינה במצב ראוי לאכלוס. תמוה בעיני כיצד האדם הסביר המוצא דירה שאינה ראויה למגורים בעיניו , בוחר לחתום על חוזה שכירות לשנה ואף אינו מסכם את התיקונים והשינויים בחוזה כתוב, אלא מסתפק בהסכמות בעל פה.

תמיהה זו מתחזקת כאשר מתבוננים בתמונות שהוצגו ע"י התובעת , מהן מצטיירת תמונה של ליקויים רבים ומשמעותיים בדירה, שאינם סמויים מהעין ובוודאי היה ניתן לראותם גם כשהדירה הייתה מאוכלסת או לכל הפחות בטרם הכניסה התובעת את מיטלטליה לדירה .

התנהלותה זו של התובעת מחזקת את טענת הנתבע, אליה נחזור בהמשך, כי יתכן והתובעת כלל לא התכוונה לגור בדירה, אלא ביקשה לאחסן בה חפצים ו/או לקבל באמצעות חוזה השכירות, סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.

הנה כי כן, התובעת שילמה תשלום שכר דירה בגין חודש אחד בלבד, אחסנה חפציה במשך חודשים רבים ללא תשלום עבור שימוש זה ועדין טוענת כי נגרם לה נזק ומכמתת אותו ב 5,000 ₪ .

התובעת לא רק שלא הוכיחה נזק זה ושיעורו, אלא מסתבר כי אף צמחה לה תועלת, בדמות סיוע בשכ"ד מטעם משרד הבינוי והשיכון, המגיע לסכום כולל של 33,370 ₪ וזאת כעולה ממכתב אגף הסיוע בשכר דירה של חברת עמידר מיום 13.03.2014.

לסיכום, משהתובעת לא הוכיחה נזק ולמעשה עשתה שימוש בדירה עד ליום 10.04.13 (יום מסירת המפתח), שוכנעתי כי דין תביעתה להידחות.