ברקוביץ נ' מגן דוד אדום בישראל

החלטה

בפניי בקשה לקבלת פטור מהפקדת ערבון ופטור מתשלום אגרה.

הבקשה

1.המבקש עותר למתן פטור מתשלום אגרה וכן מבקש הוא פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט לתביעו קטנות בקריות (כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה) מיום 9/6/11, במסגרתו דחה בית משפט קמא, את תביעת המבקש למתן פיצוי בגין פגיעה בזכויות ועוגמת נפש אשר נגרמו למבקש, לטענתו, בשל הטלת עיקול על חשבון הבנק שלו על ידי המשיבה.

2.בבקשה טוען המבקש למצב כלכלי קשה והיא נתמכת בתצהיר, בו מצהיר המבקש כי הוא אינו עובד ומקבל קצבת הכנסה מאת המוסד לביטוח לאומי.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא ורעייתו אינם עובדים בשל מצבם הבריאותי וכי כל ההכנסה אותה הם מקבלים מהמל"ל משמשת לתשלום שכר דירה, למחייה ולרכישת תרופות.

3.המשיבה מספר 1 לא הגישה תגובתה לבקשה.

המשיבה מספר 2, היא המדינה, הגישה תגובה ובה טענה כי היא אינה צד להליך העיקרי וכי אין לה כל מידע בכל הנוגע להליך ולבקשה, מעבר לעולה מהבקשה ומנספחיה.

הפן הנורמטיבי:

4.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה והשני- עליו להראות שההליך מגלה עילה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

5.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' ( 13.11.2007 נמצא באתר בית המשפט העליון).

6.גם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור. מתן פטור מאגרה יוצר חזקה בדבר חוסר יכולת כלכלית (ראו תקנה 432(א) לתקנות).

על ביהמ"ש להפעיל שיקול דעתו בשים לב לתכלית השונה של שני ההליכים ולצדדים השונים הרלבנטיים להם. בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).