ברששת ואח' נ' אביתן ואח'

החלטה

1.התובעים מבקשים להתיר להם לתקן את כתב-התביעה. הנתבעים מתנגדים לכך. נתתי דעתי לבקשה, לתשובות הנתבעים שהוגשו במענה לה ולתגובת התובעים. דין הבקשה להתקבל. להלן יובאו הטעמים לכך.

2.הבקשה נסמכת בעיקרה על הטענה כי התביעה הוגשה תחילה למפקחת על רישום מקרקעין תוך התאמת הסעדים שנתבעו לסמכות הפורום שאליו הוגשה. לאחר שההליך הועבר על-פי החלטת המפקחת לבית-משפט השלום מבקשים התובעים לתבוע, בנוסף לסעד ציווי של פינוי מתקני הגישה הסלולאריים שעליהם נסב ההליך (להלן המתקנים) ולסעד של צו מניעה גם סעד פיצוי בגין מטרד וירידת ערך בסך של 150,000 ₪ בעטיו של נזק שנגרם להם בשל קיומם של המתקנים.

3.אמת-המידה לבחינת הבקשה מצויה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. מרכז הכובד שלה מצוי בשאלה אם יש בתיקון כדי להביא לבירור השאלות הממשיות אשר שנויות בין הצדדים במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)]. עם זאת שאלת נחיצות התיקון המבוקש לבירור שאלה אמיתית שבמחלוקת אינה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת אינטרס מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית הטעונה הכרעה יש לתת את הדעת לאינטרס הצד האחר שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)]. לצד הכרחיותו של התיקון נבחנת השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או בחוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר ייגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, פסקות י"ד-י"ז וההפניות שם (25.9.2008)].

4.בענייננו מצדדים הטעמים הללו בהתרת התיקון המבוקש. ככל שהתובעים השתהו בהגשת הבקשה עד לאחר קדם-המשפט הראשון, אין מדובר בשיהוי שיצר הסתמכות אצל הנתבעים ושיש בו כדי לגרום לדחיית הבקשה. מועד הגשת הבקשה ביחס למועד בו הועבר ההליך לבית-משפט זה, והימנעות התובעים מהגשתה קודם לקדם-המשפט הראשון מבלי שטענותיהם על-אודות קשיים כלכליים פורטו בתצהיר תומך מתאים או נתמכו בתיעוד הולם, צריך שיובאו בחשבון בפסיקת הוצאות הבקשה. בה בעת אין מדובר בשיהוי שעשוי להכשיל את בקשת התיקון, אותה ניתן להגיש 'בכל עת' ולאו דווקא בתחילת ההליך [לשון תקנה 92 הנ"ל].

אין ממש בטענה כי כתב-התביעה שבהגשתו חפצים התובעים מכוון למתן סעדים סותרים. אין בדין מניעה לתבוע צו עשה להסרת המתקנים זאת בנוסף לסעד פיצוי או לחלופין, ככל שהתובענה לסעד פינוי תידחה. אף אין פגם בכך שלא צורפה לנוסח כתב-התביעה המתוקן שעליו נסבה הבקשה חוות-דעת מומחה לתמיכת הטענה לירידת שווי ולשומתה. אין מדובר בחוות-דעת רפואית שיש לצרפה לכתב-התביעה אלא בחוות-דעת שמועד הגשתה מאוחר יותר, כקבוע בתקנה 129(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

אני מתירה אפוא לתובעים להגיש כתב-תביעה מתוקן על-פי הנוסח שצורף לבקשה.

5.בקשת התובעים שלא לחייבם בהוצאות הבקשה, דינה להידחות. הבקשה אינה מגלה טעם, לא כל שכן טעם ממשי שנתמך בתצהיר, להימנעותם מהגשת הבקשה קודם למועד בו התקיים קדם-המשפט הראשון בהליך. למצער היה על התובעים לבקש את דחיית הדיון ולנמקה כדבעי אך הם לא עשו כן, באופן שגרם לאובדן זמן שיפוטי שהוקצה לדיון – כמו גם להתייצבות הנתבעים לדיון שבמהלכו לא ניתן היה לקדם את ההליך באורח ממשי.

זאת ועוד, התיקון המבוקש כרוך מטבעו בתיקון כתבי-ההגנה שהוגשו. התובעים הם שבחרו את הפורום שאליו יגישו את ההליך; לא הייתה מניעה להגישו מלכתחילה לבית-משפט זה בגין מלוא הסעדים האפשריים. על כן יש להשית על התובעים את הוצאות הבקשה, כל זאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

6.אני מורה אפוא כלהלן:

א.כתב-תביעה מתוקן יוגש על-פי הנוסח שצורף לבקשה עד יום 30.9.2013 אגב תשלום הפרשי אגרה, ככל שחלים. כתב-התביעה המתוקן יומצא על-ידי התובעים לנתבעים בתכוף לאחר מכן.

ב.הנתבעים רשאים להגיש כתב-הגנה מתוקן תוך 30 יום מן המועד בו יומצא להם כתב-התביעה המתוקן. נתבע שלא יגיש כתב-הגנה מתוקן, יראו אותו כמי שהודיע שיסתמך על כתב-ההגנה שהוגש מטעמו קודם למתן החלטה זו.

ג.בקשות בעניינים מקדמיים הנובעות מהגשת כתבי-טענות מתוקנים ובכל עניין אחר מסוג העניינים הנדונים בקדם-משפט תוגשנה עד לא יאוחר מיום 1.12.2013.

ד.התובעים ביחד ולחוד ישלמו לכל אחד מן הנתבעים את הוצאות הבקשה כלהלן: סך של 2,500 ₪ לנתבעים 2-1 יחדיו; סך 2,500 ₪ לנתבעת 3; סך 2,500 ₪ לנתבעת 4. הסכומים הללו מביאים בחשבון את קדם-משפט שהתקיים בטרם התבקש התיקון. ההוצאות תשולמנה עד יום 30.9.2013 ללא קשר לתוצאות ההליך; תשלומן יהא תנאי לתיקון כתב-התביעה והחיוב בהן יעמוד בעינו בין אם יוגש כתב-תביעה מתוקן ובין אם לאו.

ה.ימי פגרה יבואו במניין התקופה.

ו.קדם-משפט נוסף יתקיים ביום 10.2.2014 בשעה 9:00.

ת.פ. 15.12.2013.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ג, 09 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.