בש"א 4098/16 - ב'

1.     בפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי עלהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.4.2016 אשר הורה על העברת דיון בתביעה אותה הגישו המבקשים נגד המשיבים - בה עתרו לביטול הסדר פשרה - לבית המשפט לעניינימשפחה בירושלים.

כבר בפתח דברים אציין כי הגם שעל פי כותרת הבקשה הוגשה היא בשם שני המבקשים שבכותרת - אב ובנו - הסתבר כי המבקש 2, בנו של המבקש 1, הגיש הליך ערעורי מטעמו על אותה ההחלטה באמצעות עורך דין (רע"א 4161/16. ראו החלטתי מיום 8.6.2016), כך שלמעשה הבקשה בכל הנוגעלמבקש 2 התייתרה ונותרה על הפרק בקשתו של המבקש 1 בלבד.

על פי הנטען בבקשה ובהשלמה אותה הגישו המבקשים, ההחלטה מיום 17.4.2016 לא הומצאה למבקשים בידי בית המשפט והם "השיגו" אותה בעזרת עורך-דין ביום 17.5.2016.בהמשך לכך הגישו המבקשים, ביום 19.5.2016, את הבקשה שבפניי על מנת שיתאפשר להם להגיש הליך ערעורי מטעמם. מעבר לטענה בדבר אי ההמצאה של ההחלטה נטען בבקשה כי נדרשת למבקשים ארכה נוכח כתבי בי-הדין הרבים אותם עליהםלהגיש בהליכים שונים המתנהלים בעניינם.

2. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה ההחלטה עליה נסב ההליך הומצאה למבקש 1 "מיידית" ובנוסף נמסרה לבא-כוח המבקשים, עורך הדין גביש, אשר נטל על עצמו את ייצוגם ביום 21.4.2016. המשיבה 1 הוסיפה כי באמצעות אותו עורך דין הגיש המבקש 2 הליך ערעורי על ההחלטה (ולכן אין ממש בטענתהמבקש 1 לפיה הוא פועל גם בשם המבקש 2), ונראה כי פיצול ההליכים נועד כדי לעכב את ביצוע החלטות הערכאות קמא. עוד נטען כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם מצדיקים מתן ארכה.

המשיבים 2-5 לא הגישו תגובה מטעמם לבקשה.

3. הצדק עם המשיבה 1 כי התנהלות המבקשים מעוררת תהיה.

בשם המבקש 2 הוגש "הליך כפול" - בקשת הארכה דנן אשר הוגשה ביום 19.5.2016 ובכותרתה צוין כי היא מוגשת בידי שני המבקשים (המבקש 1 ב"ייצוג עצמי" והמבקש 2 "בעצמו, וע"י אביו ... באמצעות ייפוי כוח"); והליך ערעורי שהגישהמבקש 2 ביום 24.5.2016 באמצעות עורך הדין יניב גביש (עורך הדין אשר נטל על עצמו את ייצוג המבקשים לאחר מתן ההחלטה).

בהחלטה מיום 8.6.2016 התבקשו המבקשים ליתן הסבר לאמור ובתשובה לכך נטען כי המבקש 1 בחר להגיש הליך ערעורי מפורט יותר מטעמו ואילו המבקש 2 החליט להגיש באמצעות עורך דין "בקשה בסיסית". ואולם, לא ניתן כל הסברלעובדה שלאחר שהמבקש 2 הגיש את בקשת רשות הערעור מטעמו לא הוגשה הודעה מעדכנת בעניין בהליך זה (אשר כאמור הוגש גם מטעמו), ואם לא די בכך הרי שגם בכתבי טענות שהגיש המבקש 1 לאחר הגשת רע"א 4161/16 הוסיפו שני המבקשים להופיע בכותרת כ"מבקשים". כפל ההליכים הסתבר רק בעקבות העובדה שבקשת המבקש 2 לפטור מעירבון ברע"א 4161/16 הועברה לטיפולי. אעיר כי התנהלות זו של המבקשים אף יכלה לגרום לתקלה בבית המשפט (לוּ למשל בקשת הארכה מטעם המבקש 2 היתה נדחית עת הליך ערעורי מטעמו תלוי ועומד בבית המשפט). התנהלות זו, אליה התייחסה גם המשיבה 1 בתגובה אותה הגישה, מצדיקה לטעמי את חיובם של המבקשיםבהוצאות.