בש"פ 1405/15 יוסף אוחנה נגד מדינת ישראל

           בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' צלקובניק) בעמ"ת 48732-01-15 אשר קיבל את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום באילת (כב' השופט ל' ברינגר) במ"ת 42069-09-14 והורה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו.

רקע

1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט. על פי עובדות כתב האישום ביום 13.9.2014 הגיע המבקש ברכבו למחסום המוצב בכניסה הצפונית לאילת, שם עוכב לבדיקה שגרתית. במעמד זה נערך חיפוש ברכבו של המבקש במהלכו נמצאה שקית שחורה בתא הכפפות של הרכב. על פי הנטען, המבקש חטף את השקית מידיו של השוטר שערך את החיפוש והחל להימלט בריצה לכיוון העיר אילת. בסמוך לאחר מכן נעצר המבקש על ידי המשטרה ובתוך השקית שנתפסה ברכבו נמצא קרוב לחצי קילו של סם מסוכן מסוג חשיש.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו בה טענה לחזקת מסוכנות ולקיומן של ראיות לכאורה נגד המבקש. עוד צוין בבקשה כי למבקש אין הרשעות קודמות. בדיון שנערך בבקשה ביום 28.9.2014 ציין בית משפט השלום כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילה לעצור את המבקש אך סבר כי יש מקום לקבלת תסקיר מעצר בעניינו בו תיבחן חלופת המעצר שהציע המבקש בבית דודתו בקרית שמונה וכך הורה.

3. בתסקיר המעצר שהוגש ציין שירות המבחן כי בניגוד למה שנאמר בבקשה למעצר עד תום ההליכים, דיווח המבקש כי ריצה בעבר עונשי מאסר ממושכים בגין עבירות סמים בארץ ובחו"ל. בעניין זה פירט שירות המבחן כי בשנת 1995 הורשע המבקש בעבירות סמים בתאילנד ונגזר עליו עונש מוות. על רקע התערבות של ממשלת ישראל בעניינו, הומר עונשו של המבקש למאסר עולם והוסכם כי הוא ירצה אותו בארץ. בהתאם להסכם ההסגרה שנחתם בין ממשלות תאילנד וישראל, בשנת 2004 שב המבקש לישראל ונדון על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ל- 20 שנות מאסר בפועל. בשנת 2008 שוחרר המבקש ברישיון והשתלב בתוכנית טיפולית. אף על פי כן, ברישומו הפלילי העדכני של המבקש נרשם כי אין לו הרשעות קודמות. עוד ציין שירות המבחן כי לאחר שסיים לרצות את מאסרו האחרון עבר המבקש הליך שיקום מרשים, אך לא עמד בקשר עם גורמי טיפול מזה שלוש שנים. שירות המבחן העריך כי ייתכן שלאור משבר אישי אותו חווה המבקש לאחרונה הוא שב פעם נוספת לדרכי ההתמודדות העברייניות שאפיינו אותו בעבר. עוד ציין שירות המבחן כי המבקש אינו מודה במיוחס לו, אינו לוקח אחריות על מעשיו ושולל צורך בהליך שיקומי. לפיכך, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון שהמבקש ישוב לבצע עבירות בעתיד. כמו כן, העריך שירות המבחן כי אין די בחלופה המוצעת על ידי המבקש בבית דודתו כדי להתמודד עם מורכבות מצבו לאורך זמן. מטעמים אלה, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרר את המבקש לחלופת המעצר המוצעת.

4. בדיון נוסף שהתקיים בבקשה ביום 3.11.2014 הורה בית משפט השלום לשירות המבחן להוסיף ולבחון אפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר אחרת שהוצעה על ידו ובתסקיר המשלים שהוגש בעקבות כך שב שירות המבחן וציין כי גם בחלופה הנוספת שהוצעה על ידי המבקש אין כדי לאיין את מסוכנותו. על כן נמנע שירות המבחן גם בתסקיר זה מלהמליץ על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר ובהינתן האמור בתסקיר המשלים הורה בית משפט השלום ביום 12.11.2014 על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו. עם זאת ציין בית משפט השלום בהחלטתו כי ככל שיהיה בידי המבקש להציע חלופת מעצר נוספת ניתן יהיה לשוב ולפנות לשירות המבחן על מנת שיבחן חלופה זו. ביום 8.1.2015 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים נגדו ובה הציע חלופת מעצר בבית בן זוגה של אחותו בישוב חשמונאים. ביום 13.1.2015 התקיים דיון בבקשה לעיון חוזר בו נחקרו המפקחים החדשים שהוצעו על ידי המבקש. בתום הדיון הורה בית משפט השלום על קבלת תסקיר מעצר נוסף שלישי במספר בעניינו של המבקש בו תיבחן חלופת המעצר האחרונה שהוצעה על ידו.

5. בתסקיר המעצר השלישי שהוגש, שב שירות המבחן וציין כי המבקש אינו לוקח אחריות על מעשיו. עוד ציין שירות המבחן כי תחילה הכחיש המבקש שימוש בסמים באופן גורף אך בהמשך אישר כי טרם מעצרו נהג לצרוך סמים "קלים". שירות המבחן התרשם כי המבקש נוקט בקודים שוליים המקשים לייחס אמינות לדבריו. מנגד, ציין שירות המבחן כי במסגרת מעצרו נרתם המבקש להליך טיפולי, משמש כחונך לעצורים אחרים ומביע רצון להיגמל לחלוטין משימוש בסמים. שירות המבחן שב והעריך כי בהיעדר פיקוח חיצוני קיים חשש שמא המבקש יחזור להשתמש בסמים. עם זאת, ציין שירות המבחן כי סיכון זה עשוי להצטמצם במידה ותימצא חלופת מעצר הולמת. לעניין החלופה הנוספת שהוצעה על ידי המבקש התרשם שירות המבחן לחיוב מהמפקחים שהוצעו על ידו וסבר כי הם יכולים להוות עבור המבקש גורם סמכותי אשר יציב לו גבולות ברורים. לפיכך, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המבקש לחלופת המעצר המוצעת ולאור האמור בתסקיר המשלים הורה בית משפט השלום ביום 21.1.2015 על שחרורו של המבקש לחלופת המעצר שהוצעה על ידו בישוב חשמונאים. בהחלטתו ציין בית משפט השלום כי לא נעלמה מעיניו חומרתן הרבה של העבירות המיוחסות למבקש אך קבע כי לאור נסיבותיו המיוחדות של המבקש יש מקום לשחררו לחלופת המעצר המוצעת, כאמור.

6. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי ערר על החלטתו של בית משפט השלום, וביום 25.1.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי כמות הסם שנתפסה ברכבו של המבקש מלמדת לכאורה כי מדובר בסם שלא לצריכה עצמית המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. עוד נקבע כי במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי למרות מאמצי השיקום של המבקש, עברו הפלילי של המבקש כולל ריצוי עונש מאסר ממושך בגין עבירות סמים שהסתיים בשנת 2008. עוד צוין כי המבקש הודה בפני שירות המבחן כי לאחרונה חלה נסיגה בתפקודו והוא החל שוב לצרוך סמים ועל פי התרשמותו של שירות המבחן לא ניתן לתת אמון במבקש. על כן סבר בית המשפט כי אין בחלופת המעצר המוצעת על ידו כדי לאיין את מסוכנותו. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי נוכח היותו של המבקש אסיר משוחרר ברישיון יש במעשים המיוחסים לו כדי ללמד כי טרם הפנים כנדרש את חובת הציות לחוק.

טענות המבקש