בש"פ 1791/16 שמעון קופר (קופרשמיד) נ' מדינת ישראל

1. לפניי ערר בהתאם לסעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט י' שפסר) מיום 14.2.2016 במ"ת 47951-11-12, בגדרה נדחתה בקשתו של העורר לשחררו למעצר בפיקוח אלקטרוני.

רקע רלבנטי

1. הרקע למעצרו של העורר פורט בהרחבה בהליכים הקודמים שנוהלו בעניינו בפני בית משפט זה (וראו בפרט את ההחלטות בבש"פ 4844/13 (השופטנ' הנדל) מיום 25.7.2013 ובבש"פ 5441/14 (השופטת ד' ברק-ארז) מיום 14.8.2014). בקצירת האומר, ייאמר כי נגד העורר הוגש ביום 26.11.2012 כתב אישום, אשר ייחס לו את רציחתה של אשתו השלישית, ג'ני מור חיים ז"ל (להלן: ג'ני). על פי עובדות כתב אישום זה, העורר ניהל במקביל לנישואיו לג'ני מערכת יחסים זוגית עם רופאה מרדימה בשם ד"ר מריה זקוטסקי (להלן: מריה). במועד כלשהו עובר לחודש אוגוסט 2009, הציג העורר למריה מצג שווא לפיו עליו לרצוח אדם, שתיאורו עלה בקנה אחד עם תיאורה של ג'ני, בשליחות ביטחונית מחוץ לארץ – ובירר עמה האם יש חומר קטלני אשר אינו מותיר סימן בקורבן. לאחר בירור, מסרה מריה לידיו של העורר חומר קטלני מסוג שאינו ידוע. על פי המתואר, בלילה שבין הימים 21.8.2009-20.8.2009, המית העורר את ג'ני, בדרך שאינה ידועה, ולאחר מכן פיזר בקרבתה תרופות שונות, על מנת ליצור מצג כאילו נטלה את חייה (להלן: כתב האישום המקורי).

           ביום 29.4.2013, תוקן כתב האישום המקורי, כך שנוסף אליו אישום נוסף, בו מיוחסת לעורר עבירת רצח שנייה – של אשתו הראשונה אורית קופרשמיט ז"ל (להלן: אורית). על פי עובדות אישום זה, בלילה שבין התאריכים 18.1.1994-17.1.1994, העורר המית את אורית בדרך שאינה ידועה. בבוקר המחרת, פיזר ליד גופתה של אורית כדורים וחפיסות ריקות של תרופות, על מנת לטשטש את נסיבות רציחתה (להלן: כתב האישום המתוקן).

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי ביום 26.11.2012, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. הצדדים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, והעורר הופנה לחוות דעת פסיכיאטרית בה נקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין. בעקבות זאת, הורה בית המשפט המחוזי ביום 18.4.2013 על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה לבית משפט זה במסגרת בש"פ 3007/13, ובינתיים הוגש כתב האישום המתוקן – ולפיכך הורה בית משפט זה (השופט ע' פוגלמן) על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן את התשתית הראייתית הלכאורית גם ביחס לאישום שנוסף בכתב אישום זה. ביום 6.6.2013 קבע בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימות ראיות לכאורה ביחס לאישום הראשון (רציחתה של אורית), אולם נוכח קיומן של ראיות לכאורה ביחס לרציחתה של ג'ני, הוחלט להותיר על כנה את ההחלטה בדבר מעצר העורר עד תום ההליכים. עררים של כל אחד מהצדדים על החלטה זו נדחו על ידי השופט נ' הנדל בהחלטתו בבש"פ 4844/13.

3. כך, העורר מצוי במעצר מתחילתה של שנת 2013. מעצרו הוארך עשר פעמים בהחלטות של בית משפט זה, לבקשת המשיבה ובהתאם להוראת סעיף 62 לחוק המעצרים – לאחר שנמצא כי באיזון בין זכויות העורר והאינטרס של שמירת ביטחונו של הציבור, גובר האחרון נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מהעורר ונוכח העובדה כי קצב התנהלות ההליך הפלילי תקין והתמשכותו נובעת ממורכבותו הרבה של התיק.