בש"פ 3087/16 ואח' משה בן משה ואח' נ' מדינת ישראל

           שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי במ"ת 61493-11-15 (השופט ב' שגיא) מיום 11.4.2016 בגדרה הורה על מעצר העוררים עד תום ההליכים.

עיקרי כתב האישום

1. 1.          נגד העוררים ושמונה נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים) הוגש ביום 29.11.2015 כתב אישום בגין סדרה של מעשי אלימות. לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של העוררים עד תום ההליכים.
2. על-פי האמור בעובדות האישום הראשון, ביום 27.8.2015 יצרו העוררים 1 ו-2 (להלן: משה ואייל בהתאמה) קשר עם שניים, בבקשה כי יסייעו בפריטת המחאות שבהן החזיקו. השניים, משה בן-חיים (להלן: מוסא) וחיים כהן (להלן: חיים) קיימו באותה תקופה קשרים עסקיים עם משה ואייל. משלא הצליחו מוסא וחיים לסייע בפריטת ההמחאות לשביעות רצונם של משה ואייל, החלו האחרונים במסכת איומים כלפיהם. בימים שלאחר מכן הועברו למוסא וחיים מסרים מאיימים מצד משה ואייל, אם לא יסייעו בפריטת ההמחאות, או יעבירו להם סכומי כסף במזומן. ככל שנקפו הימים, האיומים מצד משה ואייל הלכו והחריפו וניסיונות מצד מוסא להרגיע את הרוחות עלו בתוהו. בין השאר, הועבר למוסא מסר מאיים, לפיו אייל ומשה עושים את דרכם לביתו וכי בכוונתו של אייל לפגוע באנשים הקשורים למוסא "בתוך הבתים". ניסיונות פיוס נוספים לא צלחו אף הם, תוך שהאיומים החריפים מצדו של אייל ממשיכים.

3. מיד בסמוך, קשרו משה ואייל קשר עם כמה מהנאשמים הנוספים ואחרים (ביניהם גם העורר 3), במטרה להטיל אימה על מוסא וחיים. סוכם שהחבורה תגיע לביתו של מוסא ותתעמת עימו. החבורה אכן הגיעה אל ביתו של מוסא והמתינה לבואו בחצר הבית, שבו שהו באותה שעה אשתו של מוסא וילדיהם. מבועתת מנוכחותם של רבים בחצר ביתה, הזעיקה אשתו של מוסא את המשטרה אשר עיכבה שניים מבני אותה חבורה. בעקבות האירוע, יצר אייל קשר עם מוסא ומסר לו כי "יש לו שני עצורים" ומתוך כוונה ברורה להלך עליו אימים ביקש למסור לו "דרישת שלום חמה". נוכח כל האמור, חשודים העוררים בעבירת סחיטה באיומים.

4. על-פי עובדות האישום השני, לאחר קרות האירועים המתוארים, גמלה בליבו של משה החלטה לחבול במוסא חבלה חמורה באמצעות הנחת מטען חבלה מאולתר בצמוד לביתו. נטען כי משה קשר קשר עם אחרים שזהותם אינה ידועה, וביום 2.11.2015 הניח מי מן הקושרים מטען חבלה מאולתר בצמוד לקיר הבית. כתוצאה מהפיצוץ נגרם נזק רב לבית. עוד במסגרת האישום, נטען כי משה הורה לאחד, מור פרנקו (להלן: מור), להגיש תלונה כוזבת במשטרה לפיה נגנב מרשותו קטנוע מסוג TMAX אשר היה בבעלותו ונעשה בו שימוש לצורך הנחת המטען. תלונה כאמור הוגשה למשטרה על-ידי מור. במסגרת אישום זה מואשם משה בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לביצוע פשע וידיעות כוזבות.

5. על-פי עובדות האישום השלישי, קשרו משה ואייל קשר להשתלט על קווי חלוקת פיתות למסעדות באזור בת-ים וחולון, אשר סופקו באותה תקופה על-ידי אדם בשם צדוק כהן (להלן: צדוק). נטען, כי במהלך חודש אוגוסט 2015, נמנעו בעלי מסעדות מלרכוש פיתות מצדוק, לאחר שציינו כי משה הגיע למקום והורה להם כי חלוקת הפיתות תבוצע בידי אנשיו בלבד. לאחר ניסיונות ליצירת קשר מצד צדוק, התקשר אליו אייל וביקש להיפגש עמו בביתו שביפו. במהלך הפגישה, איים אייל על צדוק באומרו כי הוא מפריע לפרנסתו, וכי עליו להפסיק לאלתר את חלוקת הפיתות לאותן מסעדות. משה, שנכח גם הוא בפגישה, לא איים במפורש על צדוק, אך הופעתו לאחר השיחה, תוך שהוא מחייך לעברו של צדוק, הטילה גם היא את אימתו עליו. בעקבות הפגישה, חדל צדוק לספק פיתות לאחת מן המסעדות. נוכח מעשים אלה, הואשמו אייל ומשה בעבירת סחיטה באיומים.

6. עניינו של האישום הרביעי באירוע אלימות שהתרחש בין העוררים ובני חבורה נוספים שנלוו אליהם, לבין ארבעה אחרים – חליל נאסר, עלאא נמרי, מואמן עבד-רבו, וענוטל עליזה השושן. הארבעה הבחינו במשה, באייל ובבני חבורה נוספים נשענים על מכוניתו של חליל. לאחר שביקשו ממשה וחבריו לזוז מהמכונית, החל משה לאיים עליהם ולקללם. בתגובה, אמר מואמן כי בכוונתו להתקשר למשטרה, ובעקבות זאת תקפו אותו בני החבורה והיכו אותו בראשו. חבריו של מואמן ביקשו להגן עליו, אולם בני החבורה (ביניהם גם משה) הדפו אותם. אחד מהם שלף אקדח, כיוונוֹ אל ראשו של חליל ואיים "קח את החברים שלך ותצאו מפה, אני לא רוצה אתכם פה". בהמשך, איים עליהם משה באומרו "אתם לא תחיו פה יותר, אני משה בן-משה אני אחזור לכאן ואזיין אתכם". נוכח האמור, מיוחסת לעוררים עבירת איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות (בצוותא).