בש"פ
בית המשפט העליון
|
3438-16
03/05/2016
|
בפני השופט:
י' עמית
|
- נגד - |
העוררת:
מדינת ישראל עו"ד עמרי כהן
|
המשיב:
רועי אשתר עו"ד עדי כרמלי עו"ד יפעת כהן
|
החלטה |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא) מיום 20.4.2016 בגדרה הורה על מעצרו של המשיב בפיקוח האלקטרוני.
- ביום 18.9.2014 הוגש נגד המשיב ונגד נאשם נוסף, בן ברדה (להלן: ברדה), כתב אישום המייחס להם ביצוע בצוותא של עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין (למען הנוחות יכונו להלן המשיב וברדה יחדיו הנאשמים).
על פי המתואר בכתב האישום, בלילו של יום 2.11.2012 התחוללה קטטה במועדון בעיר בת-ים במהלכה ספגו הנאשמים מהלומות קשות מידי מיכאל מנשרוב (להלן: המנוח) וחבריו. למחרת, בלילו של יום 3.11.2012, וכנקמה על הפגיעה בהם, סיכמו הנאשמים ביניהם לרצוח את המנוח. לצורך כך, הצטיידו באקדח, בתחמושת ובקטנוע שבבעלותו של המשיב. בהמשך לכך, התקשר המשיב למנוח והדריכו להגיע לחנות הנמצאת בטיילת בבת-ים. בעוד המנוח המתין במקום המפגש, מלווה בחבר, הגיעו המשיב וברדה למקום רכובים על קטנוע וחבושים בקסדות. המשיב עצר את הקטנוע סמוך למנוח וברדה ירה לעברו חמישה כדורים, אחד מהם חדר לצווארו והביא למותו. לאחר מכן נמלטו הנאשמים מהמקום. מספר ימים לאחר מכן נמלט המשיב למדינת קוסטה-ריקה, ביודעו כי משטרת ישראל מנסה לאתרו.
- בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. בעקבות הסכמתם, הורה בית המשפט המחוזי ביום 27.4.2015 על מעצרם עד תום ההליכים. מעצרם הוארך, בהסכמתם, על-ידי בית משפט זה שלוש פעמים, בתשעים ימים בכל פעם, בהתאם לסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בחלוף זמן זה, הוגשה בקשה רביעית להארכת מעצרם, וביום 16.3.2016 ניתנה החלטתו של בית משפט זה (כב' השופט ג'ובראן) בגדרה הוארך מעצרם בכפוף לכך שתיבחן על ידי בית המשפט המחוזי האפשרות להורות על שחרורם למעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 1826/16 מדינת ישראל נגד פלוני (16.3.2016)).
בהחלטתו, פרט כב' השופט ג'ובראן את מהלך הדיונים בתיק העיקרי, אשר נדחו שוב ושוב בשל ניסיונות הצדדים להגיע להבנות ביניהם; ניסיונות שלא הבשילו בין היתר נוכח עמדת משפחתו של המנוח. דחיות נוספות בהליך העיקרי נבעו מקשיים הנוגעים לייצוגם של הנאשמים – הן בתחילת הדרך, בשלב הסדרת הייצוג, והן בהמשך נוכח משבר אמון שהתגלע בין הנאשמים לבין באי-כוחם. באשר לעיכובים אלה ציין כב' השופט ג'ובראן, בין היתר, כך:
"16. [...] אין להתעלם מאופן התנהלותו של ההליך העיקרי עד כה, כאשר אנו מצויים בשלב של בקשה רביעית להארכת מעצר אך טרם התקיימו דיוני הוכחות וההליך מצוי למעשה בנקודת האפס. כמפורט לעיל, חלק ניכר מהאחריות למצב זה רובץ לפתחה של המבקשת [...] מבלי לקבוע מסמרות כלשהן בדבר תקינות חזרתה של המבקשת מההבנות עם המשיבים, הרי שבנסיבות בהן מתקיים בין הצדדים משא ומתן ארוך ועמדת משפחת המנוח ביחס להסדר אפשרי ידועה זה מכבר – סבורני כי היה על המבקשת לנהוג במשנה זהירות מול המשיבים ולעמוד על קיומם של דיוני ההוכחות במועדם, ככל שהאפשרות כי לא יתקיים בסופו של דבר הסדר הייתה ריאלית והייתה קיימת התלבטות לגביה".
לצד זאת, עמד כב' השופט ג'ובראן על המסוכנות הרבה הנשקפת מהנאשמים, להם מיוחסת עבירת רצח אשר בוצע לאחר תכנון ומתוך מניע של נקמה, כמו גם על החשש להימלטותם מהדין. במכלול הנסיבות, כפי שכבר צוין לעיל, מצא כב' השופט ג'ובראן כי נוכח העיכוב הניכר שנוצר בשמיעת התיק, על בית המשפט המחוזי לבחון את האפשרות להורות על שחרורם של הנאשמים למעצר בפיקוח אלקטרוני. לצורך כך הונחה שירות המבחן לערוך תסקירים ולהגישם לבית המשפט המחוזי עד ליום 7.4.2016. לצד זאת, הבהיר כב' השופט ג'ובראן בהחלטתו כי לבית המשפט המחוזי יהיה "שיקול דעת מלא להחליט האם כלל ניתן לשחרר את המשיבים למעצר בפיקוח אלקטרוני, ואילו תנאים יידרשו לשם כך. בית המשפט המחוזי יוכל להתחשב בהחלטתו גם בהתפתחויות בתיק לאחר מועד זה, ובפרט [ב]תוכן הודעת העדכון מצד באי-כוח המשיבים".
יצוין, כי בעקבות דיון שהתקיים בבקשה להארכת המעצר ביום 8.3.2016, נקבעו חמישה מועדי הוכחות בתיק העיקרי במהלך החודש הקרוב (מאי 2016).
- ביום 6.4.2016, ובהתאם להחלטה האמורה, הוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר שירות המבחן. התסקיר התייחס, בין היתר, לדפוסי חשיבתו והתנהגותו של המשיב, לגביהם צוינה ההתרשמות כי קיים סיכון משמעותי להמשך התנהלות שולית ובפרט להפרת תנאים מגבילים. רמת הסיכון להתנהלות אלימה הוערכה כבינונית וכך גם החומרה הצפויה לה. כן התייחס התסקיר למפקחים המוצעים למעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני. שניים מהם, הוריה של חברתו של המשיב, נמצאו על-ידי שירות המבחן כמתאימים לפיקוח אלקטרוני, אלא שבסופו של יום שירות המבחן לא המליץ על מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני, נוכח הסיכון להתנהלות פורצת גבולות מצידו והחשש כי המפקחים יתקשו להשפיע עליו.