בש"פ 3690/15 חסאן בן חוסני שראפי נ' שהב"ט

           לפנַי עתירה לגילויין של ראיות שהוחסו בפני העותר באמצעות ארבע תעודות חיסיון שהוצאו על ידי המשיב.

כתב האישום   

1. כתב האישום שהוגש ביום 11.2.2015 מייחס לעותר שלושה אישומים. על פי החלק הכללי של כתב האישום, העותר הינו תושב ג'באליה שברצועת עזה, אשר בתקופה הרלוונטית היה בעליה של חברת הובלות בשם "אשראפי אחואן". כמו כן, לעותר היה אישור כניסה למדינת ישראל לצורך עסקיו, במסגרתם היה מקבל פניות מסוחרים עזתיים לצורך העברת סחורות ממדינת ישראל לתוך רצועת עזה. כחלק מתהליך השינוע, היה העותר מאפסן סחורה המיועדת לעזה באחד משני מחסנים המשמשים לאחסון סחורות – האחד במושב תלמי בילו והשני במושב מבטחים.
2. על פי האישום הראשון, העותר העביר סחורות ממעבר כרם שלום מבלי לדווח עליהן כדין, כאשר בחלק מן המקרים אף חשד וסבר כי סחורות אלה מגיעות לידי החמאס. כך, במועד כלשהו במהלך חודש אוקטובר 2014, העביר העותר לתוך רצועת עזה שני משטחים של מצברי ג'ל חשמליים לידי סוחר בשם חאלד לובד. את המשטחים הללו הטמין העותר בעומקה של משאית שנשאה מוצרים המועברים כדין לרצועת עזה, כאשר עבור ההברחה הזו שילם לובד לעותר סך של 500 ש"ח. בתאריך 20.10.2014 העביר העותר לתוך הרצועה 50 גלילים של כבלי פלדה בעובי של 5 מ"מ ובמשקל של כטון, וזאת לידי אדם בשם חמדי אלקצאץ אשר מכרם לידי החמאס. כבלים אלו הוכנסו באמצעות משאית יחד עם ציוד של כבלי פלדה שלגביהם כן קיים אישור, תוך שהעותר מודע לכך כי העברת הכבלים שאותם מסר לאלקצאץ לרצועת עזה טעונה היתר. עבור הברחה זו שילם אלקצאץ לעותר סך של 1,000 ש"ח. במועד כלשהו במהלך חודש נובמבר 2014 העביר העותר 20 פחים של דבק לאדם בשם אבו עדאל מרתגא. פחים אלו הוסתרו בקדמתה של משאית שנשאה צעצועים וסחורה נוספת אותה העביר העותר כדין. עבור הברחה זו שילם מרתגא לעותר סך של 500 ש"ח. בתאריך 25.11.2014 העביר העותר לתוך רצועת עזה מפסק UPS עבור תושב עזה בשם נביל מרתגא, ללא היתר, ובתמורה לסך של 500 ש"ח. במועד כלשהו במהלך חודש דצמבר 2014, חזר העותר והכניס לרצועה משטחים של מצברי ג'ל חשמליים שהוחבאו בתוך משאית שהכילה מוצרים עליהם דווח כדין, וזאת בתמורה לסך של 1,750 ₪ ששולמו לו על ידי סלאמה אלמשראווי וחזאם שראב. בתאריך 25.12.2014 העביר העותר לתושב רצועת עזה בשם וסם חוזונדר ששה טון לוחות ברזל ללא היתר כדין, וזאת בתמורה לסך של 1,500 ש"ח. כעבור חמישה ימים, העביר העותר לתוך רצועת עזה חמישה טון של מותחני ברזל ללא אישור כדין, תמורתם קיבל סך של 1,500 ש"ח מתושב עזה בשם מועתז אלחדאד. בגין המעשים האלו הואשם העותר במספר עבירות של קבלת דבר במרמה (בנסיבות מחמירות) לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מספר עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרת טרור לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: חוק איסור מימון טרור); ומספר עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור לפי סעיף 9 לחוק איסור מימון טרור.
3. על פי האישום השני, עבד אל חכים שביר הינו סוחר רצועתי בעל היתר כניסה לישראל, שלו היכרות מוקדמת עם העותר. בשלושה מקרים במהלך החודשים אוקטובר עד דצמבר 2014, הזמין שביר מחברת "אורות העמקים" הממוקמת באום אל פאחם 500 מוטות של אלקטרודות ו-90 חבילות כבלי פלדה המיועדים למכירה ברצועת עזה. יצוין כי כבלי פלדה הם מוצרים המוגדרים "מפוקחים" לעניין העברתם לרצועת עזה וכי כבלים אלו משמשים בין היתר את החמאס לצורך הקמת מנהרות. במועדים שאינם ידועים במדויק, קשר שביר עם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן:האחר) להסתיר את כבלי הפלדה והאלקטרודות בין ארגזים המכילים מוצרי חשמל לגיטימיים. במסגרת הקשר ולשם קידומו, הסתיר האחר את האלקטרודות ואת כבלי הפלדה כאמור. העותר הצטרף אף הוא לקשר בין השניים, ובתוך כך ייעץ לשביר לשים בכל הובלה של סחורות חוקיות כ-30-20 כבלי פלדה בלבד, בכדי שניתן יהיה להסתירם. במעבר כרם שלום קיבל העותר את המשטחים שבהם הוסתרו כבלי הפלדה והאלקטרודות והעביר את המשטחים לעזה. עבור כל משטח היה אמור העותר לקבל מאת שביר 200 ש"ח. שביר מכר את האלקטרודות ואת כבלי הפלדה למספר סוחרים רצועתיים, וביניהם אדם המכונה "אבו עוואד". בגין המעשים האלו הואשם העותר בעבירה של קשירת קשר לעוון לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין; עבירה של הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין; ועבירה של מתן שרות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 (להלן: תקנות שעת חירום).
4. על פי האישום השלישי, ביום 16.12.2014 הגיע שביר לחברת אורות העמקים וסיכם כי ירכוש מהאחר 181 חבילות של כבלי פלדה בקוטר חמישה מ"מ באורך 100 מטרים, לצד 360 חבילות של כבלים בקוטר ששה מ"מ ובאורך זהה. במסגרת זו הוסתרו כבלי הפלדה בין ארגזים של מוצרי חשמל, אשר הועברו למעבר כרם שלום לצורך הכנסתם לרצועת עזה. תפקידו של העותר היה לקבל את הסחורה בצד הפלסטיני ולהעבירה למחסניו של שביר בעזה. עוד סוכם כי שביר ישלם לעותר סך של 200 ש"ח בגין כל משטח של כבלי פלדה שיועבר לרצועת עזה. כבלי הפלדה התגלו על ידי המאבטחים הבודקים במעבר כרם שלום ונתפסו עוד לפני הגעתם לעותר. בגין המעשים האלו הואשם העורר בעבירה של ניסיון להפרעה לעובד צבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין ובעבירה של ניסיון למתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות שעת חירום.

תמצית ההליכים הקודמים

5. בהחלטתו מיום 26.3.2015 במסגרת מ"ת 27095-02-15 החליט בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה) לשחרר את העותר בתנאים מגבילים. ערעור המדינה כנגד החלטה זו נדחה על ידי בית משפט זה (השופט ח' מלצר) בהחלטתו מיום 8.4.2015.
6. ביום 30.3.2015 נשלחו לעותר שלוש תעודות חיסיון. הראשונה הוצאה במסגרת ת"פ 27121-02-15 המתנהל כנגד העותר בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. השנייה הוצאה במסגרת ת"פ 38916-01-15 המתנהל כנגד לובד, המשמש כעד תביעה בהליך המתנהל כנגד העותר. השלישית הוצאה במסגרת ת"פ 35009-01-15 המתנהל נגד שביר, שגם הוא משמש כעד תביעה בהליך המתנהל כנגד העותר. בצדן של התעודות הללו נמסרו חמש פראפראזות עליהן חתום המכונה "רועי", בהן מפורט כדלקמן: "במהלך חקירתו, התבטא עבד אלחכים שביר בפני מי שאינו איש מרות, כי לא סיפר לנאשם על העברת כבלי הפלדה שנתפסו"; "במהלך חקירתו, התבטא הנאשם בפני מי שאינו איש מרות, כי לא התבצעה הברחת סוללות ג'ל עבור חאלד לובד"; "במהלך חקירתו, התבטא הנאשם בפני מי שאינו איש מרות כי בחקירתו מאשימים אותו בהאשמות אשר הוא מעולם לא ביצע בכל משך 20 שנות עובדתו כסוחר"; "במהלך חקירתו, התבטא הנאשם בפני מי שאינו איש מרות כי רק במהלך החקירה נודע לו כי האנשים להם מכר סחורה משתייכים לחמא"ס"; ו"במהלך חקירתו, התבטא הנאשם בפני מי שאינו איש מרות כי אין לו קשר לחמאס".
7. ביום 21.4.2015 הוצאה לעותר תעודת חיסיון נוספת, רביעית במספר, במסגרת ת"פ 37117-02-15 המתנהל כנגד ריאד משהראוי בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בצדה של תעודה זו נמסרו שלוש פרפרזות עליהן חתום המכונה "שמשון", בהן מפורט כדלקמן: "במהלך חקירתו, התבטא הנאשם בפני מי שאינו איש מרות, כי אין לו מושג מה רוצים ממנו, וזאת בנסיבות בהן ניתן להניח כי סבר שהדברים יגיעו לאוזני חוקריו"; "במהלך חקירתו, התבטא הנאשם בפני מי שאינו איש מרות, כי רק בשלב החקירה נודע לו כי הסחורה שמכר קשורה לאמצעי לחימה, וזאת בנסיבות בהן ניתן להניח כי סבר שהדברים יגיעו לאוזני חוקריו"; ו"במהלך חקירתו, התבטא הנאשם מספר פעמים בפני מי שאינו איש מרות, כי החקירה קשה עבורו". יודגש כי על אף שתעודה זו לא צורפה לבקשתו המקורית של העותר, בפתח הדיון שנערך לפנַי הסכימו הצדדים כי ההליך דנן יתייחס גם אליה.

           מכאן העתירה שלפנַי.

נימוקי העתירה

8. העותר – באמצעות בא כוחו, עו"ד צבי ריש – טוען כי במהלך חקירתו גבו ממנו חוקרי השב"כ הודאות שווא. לטענתו, בראיות החסויות מצויות אמרות שנגבו מאדם שאינו איש מרות הפועלות לזכותו, אך בשל החיסיון הוא איננו יכול לחקור את אותו אדם או לזמנו כעד הגנה מטעמו. עדותו של האדם שלפניו נאמרו האמרות שבפראפרזות חיונית, כך טוען העותר, לצורך הוכחת טענותיו לפיהן מעולם לא נתן שירות לארגון החמאס ואף לא ידע שסחורות שהוביל עבור הסוחרים השונים מיועדות לשימוש החמאס. על כן מבקש העותר מבית המשפט לאפשר לו לזמן את אותם אנשים אשר הפראפרזות מתייחסות אליהם למתן עדות (ובאופן שיבטיח שזהותם לא תיחשף), שאם לא כן, יתקשה העותר להוכיח את חפותו. יוער כי לשאלת בא כוח המשיב, פירט בא כוח המשיב בעל פה את הפגמים אשר נפלו, לשיטתו, בחקירת העותר: היותה של החקירה ממושכת ביותר, ביצוע החקירה ללא שינה ותוך הטחת איומים בעותר והשתתפות פסולה של אנשי השב"כ בחקירת המשטרה.

תגובת המשיב