בש"פ 7185-15 פלוני נ' מדינת ישראל

1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.10.2015 לעצור את העורר עד לקבלת תסקיר מעצר בעניינו (מ"ת 2103-10-15, השופט ב' שגיא).

רקע עובדתי וההליכים עד כה

2. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי, הכולל שני אישומים שעניינם ביצוע מעשה מגונה בקטינות: במסגרת האישום הראשון מיוחסת לעורר עבירה של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות) לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק זה. במסגרת האישום השני מיוחסת לעורר עבירה של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק זה. לפי הנטען בכתב האישום, העורר הוא שכנן של שתי המתלוננות – שהן אחיות המתגוררות יחד עם אימן (להלן:המתלוננות 2-1). המתלוננת 1 היא קטינה בת 14 והמתלוננת 2 היא קטינה בת 12. על פי המתואר באישום הראשון, ביום 28.9.2015, במהלך חג הסוכות, שהו הקטינות יחד עם אימן בסוכתו של העורר. בשלב מסוים ביקש העורר מהמתלוננת 1 כי תעלה לדירתו ותביא לו משם סיגריות. המתלוננת 1 נעתרה לבקשתו ועלתה לדירה כשהוא עולה אחריה. על פי הנטען, לאחר שנמצאו הסיגריות, העורר הציע למתלוננת 1 תשלום בעד עזרתה בבניית הסוכה, או אז משך בידיה לכיוונו, נעמד מאחוריה, הכניס את ידו מתחת לחולצתה ונגע בחזה. המתלוננת ביקשה מן העורר כי יחדל ממעשיו ויצאה מהדירה. בסמוך לאחר מכן, כך נטען, פנה העורר למתלוננת 2 וביקש ממנה כי תסייע לו לחפש בדירתו ציצית. המתלוננת 2 נעתרה לבקשתו של העורר ועלתה יחד עמו לדירה. נטען, כי לאחר שמצאו את הציצית, פנתה המתלוננת 2 לצאת מהדירה, אך העורר מנע ממנה לעשות כן בכך שאחז במותניה, לפת ברגליו את רגליה, הכניס את ידו מתחת לחולצתה ומישש את שדיה. בהמשך לכך, כך נטען, העורר ניסה להרים את חולצתה של המתלוננת 2 ואמר לה "אם תתני לי לעשות איתך ולגעת בך, אתן לך כמה כסף שאת רוצה", אך המתלוננת 2 התנגדה למעשיו של העורר, השתחררה מאחיזתו ועזבה את הדירה. על פי המתואר באישום השני, במהלך חודש יוני 2015 או בסמוך לכך, ביום שבת, סעד העורר בביתן של המתלוננות. במהלך הארוחה, כך נטען, קמה המתלוננת 2 מן השולחן על מנת להביא מים, או אז טפח העורר על ישבנה מעל לבגדיה ומישש אותו.

3. התלונה נגד העורר הוגשה על-ידי אביהן של הקטינות, שאינו חי עוד עם אמן. המתלוננת 1 מסרה הודעה במשטרה. המתלוננת 2 נחקרה על-ידי חוקרת ילדים. בשלב זה, נכללו בתיק החקירה הודעתה של המתלוננת 1 וכן הדו"ח של חוקרת הילדים. עדותה של המתלוננת 2 בפני חוקרת הילדים טרם תומללה.

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות כנגד העורר ראיות לכאורה, אשר כוללות את עדויותיהן של המתלוננות, עימות בין המתלוננת 1 לבין העורר, קביעתה של חוקרת הילדים בדבר מהימנות עדותה של המתלוננת 2, עדויות הורי הקטינות וכן העובדה כי העורר קשר עצמו לאירועים בדירתו, אם כי מכחיש את המעשים המיוחסים לו. כמו כן, נטען בבקשה כי מתקיימות בעניינו של העורר עילות המעצר של מסוכנות ושל חשש מפני שיבוש הליכי משפט, בשים לב לקרבת בית מגוריו של העורר לביתן של המתלוננות. כמו כן, המדינה הדגישה בבקשתה כי לעורר עבר פלילי, אשר אמנם התיישן, אך כולל שש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, בעבירות סמים לצריכה עצמית, בעבירות רכוש וכן בעבירה של מעשה מגונה בקטין בן משפחה.

5. בית המשפט המחוזי קבע כי די באוסף העדויות המפלילות במפורש את העורר כדי לגבש ראיות לכאורה לביצוע העבירות. כמו כן, נקבע כי מתקיימת בעניינו באופן מובהק עילת מעצר של מסוכנות, וזאת בפרט לנוכח גילן הצעיר של המתלוננות ובשים לב לעברו הפלילי של העורר. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הורה על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר שיבחן לעומק את מסוכנותו ואת החלופות המוצעות, כך שהדיון במעצרו עד תום ההליכים יתקיים ביום 12.11.2015.

הערר

6. העורר משיג על ההחלטה להשאירו במעצר עד לדיון בבקשה לעוצרו עד תום ההליכים. לטענתו, חומר הראיות אינו מניח את הדעת, בין היתר בשים לב לכך שעדותה של המתלוננת 2 לא תומללה. בהקשר זה טוען העורר כי הודעתה של המתלוננת 1 אינה תואמת את האמור בכתב האישום. העורר מוסיף וטוען כי יש לייחס משקל לכך שכאשר המתלוננת 2 נשאלה בחקירתה מה תשיב אם יאמר לה שהעורר כופר במיוחס לו היא ענתה כי אינה יודעת, ורק לאחר מכן ציינה כי תאמר שהוא אכן ביצע את המעשים. כמו כן, העורר מדגיש כי על אף שבשעת התרחשותו של האירוע המתואר באישום השני נכחו במקום עדים רבים, איש מהם לא הבחין באירוע. בכך, לשיטתו, יש כדי לפגום בתשתית הראייתית בעניין זה.