בש"פ 7198/15 מדינת ישראל נ' מוחמד חאג' יחיא

1. בפני בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) החל מיום 3.11.2015 בתשעים יום או עד למתן פסק דין בת"פ 8888-12-14 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.

כתב האישום והליכים קודמים

2. ביום 4.12.2014 הוגש נגד המשיב כתב אישום שנסב על מעורבותו במהומות שהתרחשו בעיר טייבה בחודש נובמבר 2014. ביום 2.6.2015 תוקן כתב האישום כך שהוא נסב גם על פרסומיו של המשיב ברשת החברתית Facebook (להלן: פייסבוק). מאוחר יותר, ביום 2.6.2015, הוגש נגדו כתב אישום מתוקן, שהוא הרלוונטי לענייננו. כתב האישום המתוקן כלל שני אישומים ויוחסו בו למשיב העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הסתה לאלימות או למעשה טרור לפי סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); חבלה במזיד ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 413ה בצירוף סעיפים 29 ו-144ו(א) לחוק העונשין; וכן התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין.

3. האישום הראשון נסב על מעורבותו של המשיב במהומות שפרצו ביום 9.11.2014 בכניסה לעיר טייבה על רקע נסיבות מותו של חיר חמדאן בכפר כנא (לאחר שניסה לדקור שוטרים). לפי הנטען באישום זה, המשיב הגיע למקום המהומות כשהוא רעול פנים ומצויד בשתי "כוורות זיקוקים". במהלך המהומות פנה המשיב אל עיתונאי ששהה במקום וביקש ממנו להסריט אותו כשהוא קורא לאינתיפאדה. בהמשך לכך, במסגרת עימות בין ההמון לבין כוחות המשטרה המשיב הדליק את אחת מכוורות הזיקוקים שהיו ברשותו וזרק אותה לעבר ניידת משטרה שהגיעה למקום. באותו זמן לערך נהג משה גרמן (להלן: הנהג) ברכבו ובהגיעו לאזור נאלץ לעצור בשל חסימת הכביש עקב המהומות. כמה מן המשתתפים במהומות ניגשו אל הנהג ולאחר שביררו כי אינו דובר ערבית החלו לזרוק לעברו אבנים תוך שהם צועקים כי מדובר ביהודי. כתוצאה מיידוי האבנים התנפצו שמשות הרכב. בהמשך לכך המשיב התקרב אל הרכב, הדליק את כוורת הזיקוקים השנייה והניח אותה בתוכו, שעה שהנהג עודנו יושב בו. הרכב החל לעלות באש עד שהנהג חולץ ממנו על ידי אחרים שהיו במקום. כתוצאה ממעשים אלו הנהג נחבל בגופו והרכב נשרף כליל.

4. על-פי האישום השני, המשיב פרסם בפייסבוק בהזדמנויות רבות קריאות ישירות למעשי אלימות וטרור נגד אזרחים ישראליים וכוחות הביטחון של ישראל, וכן דברי שבח ועידוד למעשים כאמור ולמבצעיהם. פרסומי המשיב הוזנו, כך נטען בכתב האישום המתוקן, באופן ישיר ועקבי בחשבונותיהם המקבילים של כ-4,000 חבריו ועוקביו בפייסבוק. עוד נטען בכתב האישום כי המשיב שלט באופן בלעדי בכלל התכנים האמורים, כמי שהחזיק וניהל את חשבון הפייסבוק שלו, ולכן יכול היה למחוק ממנו תכנים ותגובות לפרסומים ולחסום עוקבים, אך הוא לא עשה כן בשום שלב.

5. בין הפרסומים המיוחסים למשיב בכתב האישום המתוקן, ביום 31.10.2014 הוא הציג בחשבון הפייסבוק שלו איור של יד אוחזת בבקבוק תבערה בוער על רקע מפה של שטחי יהודה, כשעל גבי האיור רשום "למען האלוהים". לצד האיור פרסם המשיב כ"סטטוס" את המילה "יאללה". באותו יום המשיב פרסם בנוסף תמונה של מועתז חג'אזי, אשר ירה בפעיל הפוליטי יהודה גליק ונהרג על-ידי כוחות הביטחון במהלך הניסיון לעצרו. על תמונה זו הוסף הכיתוב "אלשהיד האלוף הגיבור מועתז חג'אזי". ביום 9.11.2014 המשיב פרסם, בהמשך לאירוע המתואר באישום הראשון, סטטוס שבו נאמר "חדשות אודות רכב היהודי, צהלולים בהמשך לזריקת נפצים בתוכו, נהיה בלגן בטייבה", ואף צירף לו צלמית של סימן הניצחון "V". באותו יום שיתף המשיב תמונה מאתר חדשות שבה נראה הנהג מהאישום הראשון כשהוא חבול וברקע נראית אש בוערת. לצד התמונה פרסם המשיב סטטוס שבו נאמר "בני העיר הם חיות!! הצעירים שולחים מסר לתושבי כפר כנא ולמשפחת השהיד חיר, אללה אכבר". עוד באותו היום פרסם המשיב כסטטוס את הביטוי "מדורס לדוקר". סטטוס זה זכה לתגובות תומכות רבות, ובהן התגובה "מדורס למצית לדוקר".

6. ביום 10.11.2014, על רקע שני פיגועים שבוצעו באותו היום באלון שבות ובתל אביב, פרסם המשיב תמונה של עצמו כשהוא רעול פנים ואוחז בידו כוורת זיקוקים על רקע האש שהתפרצה כתוצאה מהצתת הרכב שבה השתתף. בהמשך לכך פירסם המשיב סטטוס נוסף שבו נאמר "האקצא מלכלכים אותו, הצעירים נרצחים, קבוצות נשים ערביות תוקפים אותן בערים יהודיות והיהודי מסכן הכו אותו ושרפו לו את הרכב, אלוהים ישבור לכם את הידיים, צעירים טיפשים ושחררנו אותה". בסטטוס נוסף שפרסם המשיב באותו יום נאמר "מה שקורה עכשיו זה אינתיפאדה שלישית ומלחמת רחובות לא מוכרזת".
   
   
7. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי קיים "ניצוץ ראייתי" המצדיק את מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת. לאחר שמועד הדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים נדחה מספר פעמים, ומשהתקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, החליט בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.