1. לפניי בקשה (ראשונה) להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:חוק המעצרים), מיום 6.10.2016, או עד למתן פסק דין בת"פ 9575-01-16, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.
כתב האישום
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן, ממנו עולה כי ביום 16.10.2015, בשעה 02:40 לערך, הגיעו המשיב ואדם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: השודדים), למסגרייה שנמצאת בתחומו של מפעל פ.ק גנרטורים, במושב אחיסמך. אותה העת, עבד המשיב, מזה כשבועיים, במסגרייה שנמצאה בתחום המפעל. בהגיע השודדים למפעל, ארבו השניים למאבטח של המקום (להלן: המתלונן), קפצו עליו, הפילו אותו ארצה, כפתו את ידיו ורגליו מאחורי גבו, וכיסו את פניו. לאחר מכן, אחד מהשודדים נשאר עם המאבטח הכפות, שעה שהשודד האחר נכנס למבנה שהיה במתחם, התניע מלגזה שהייתה במקום, והחל לנהוג בה בפראות ברחבי המבנה. בתוך כך, גרם השודד שנהג במלגזה נזק למבנה ולציוד שהיה בו, על-ידי כך שהרים ציוד עם המלגזה, התנגש עמה בקירות המבנה ומוטט חלק מהם. לאחר שהאזעקה במקום החלה לפעול, גררו השודדים את המתלונן, בעודו כפות, לחדר השומר במתחם, והורו לו כי בבוקר ידווח לממונים עליו שלא ארע דבר במהלך הלילה, ושהכל תקין. בשלב זה, עזבו השודדים את המתחם, תוך שהם נוטלים עימם מכשיר טלפון ופנס השייכים למתלונן, ומכשיר טלפון נוסף השייך לחברת פ.ק גנרטורים.
כתב האישום המתוקן ייחס, אפוא, למשיב את העבירות הבאות: הסגת גבול, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שוד בחבורה, לפי סעיף 402ב לחוק העונשין; והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
הליכי המעצר
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת, ביום 6.1.2016, בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי מסוכנותו מקימה עילת מעצר נגדו מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, כפי שניתן ללמוד, הן מנסיבות ביצוע העבירה החמורות והן מעברו הפלילי המכביד של המשיב. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק-מרום), ביום 19.1.2016, הסכים בא-כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה נגד מרשו, וביקש להפנותו לשירות המבחן, לשם עריכת תסקיר אשר יבחן מספר חלופות מעצר אפשריות. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר על ידי שירות המבחן, וההחלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים נדחתה לדיון שנקבע ליום 23.2.2016.
ביום 21.2.2016, הוגש בעניינו של המשיב תסקיר מעצר. שירות המבחן העריך את רמת הסיכון למעורבותו של המשיב בהתנהלות אלימה, כבינונית, ומידת החומרה הצפויה של מעשה אלימות שכזה, הוערכה כבינונית אף היא. לאור זאת, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרור המשיב לחלופת מעצר.
|