בש"פ 8740/15 מדינת ישראל נ' פלוני

           ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו) אשר הורה על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני בתנאים.

כתב האישום והליכים קודמים

1. נגד המשיב ו-10 נוספים (חלקם בכתב אישום נפרד) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירת יידוי בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כלי תחבורה בצוותא חדא ועבירות נוספות. בתמצית ייאמר כי למשיב מיוחסים שני אישומים. על פי האישום הראשון, ביום 9.10.2015 המשיב, יחד עם הנאשמים הנוספים (להלן: החבורה), קשרו קשר להשליך בקבוקי תבערה, לשרוף צמיגים וליידות אבנים לעבר מכוניות נוסעות בכביש 6. זאת, במטרה לגרום לפגיעה בכלי רכב ובנוסעיהם, בשל רצונם של הנאשמים לפגוע ביהודים ולעורר אינתיפאדה במגזר הערבי. לצורך כך ייצרה החבורה מספר בקבוקי תבערה. בלילה שבין יום 9.10.2015 ליום 10.10.2015 הגיעה החבורה לגשר הולכי רגל בין מחלף ניצני עוז למחלף באקה אל גרביה, והותירה את הטלפונים הניידים שברשותם אצל קטין אחר ששמר עליהם במרחק מן המקום. עוברי אורח שהבחינו בחבורה ועמדו על כוונותיה הורו לה להתרחק מהמקום. בעקבות כך הותירה החבורה במקום צמיגים שאותם ביקשה להצית, אך יידתה אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב שנסעו בכביש 6 אותה שעה, דבר אשר גרם להם לסטות בפתאומיות מנתיבם ויצר שובל אש אשר חסם את אפשרות הנסיעה בחלק מן הנתיבים. על פי האישום השני, בלילה שבין יום 10.10.2015 ליום 11.10.2015 הגיעה החבורה למקום במטרה להשליך אבנים ובקבוקי תבערה שאותם ייצרה באותו היום לעבר כלי הרכב הנוסעים בכביש. באותה עת נסעו בכביש אוטובוס ובו מספר רב של אזרחים וג'יפ ובו הורים ושלושת ילדיהם. משהבחינה החבורה בכלי הרכב הציתה את בקבוקי התבערה ויידתה אותם, כמו גם אבנים, לעברם. עקב מעשיהם אולצו נהגים, אשר נסעו בכביש אותה שעה, לסטות בפתאומיות מנתיבם, ושובל אש חסם את אפשרות הנסיעה בחלק מהנתיבים. בנוסף, רכבו של אחד הנוסעים נפגע כתוצאה מיידוי האבנים ונגרם נזק לכלי רכב.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים לפניי טענה באת כוח העוררת כי התבקש מעצרם של בני חבורה נוספים. בין היתר התבקש מעצר אחיו של המשיב, הגדול ממנו (בן 17 ו-11 חודשים במועד ביצוע המעשים, שבינתיים הפך בגיר), שלפי הנטען היה מעורב גם הוא באירועים נושא כתב האישום. בהחלטת בית המשפט המחוזי נדחתה בקשת האח להשתחרר לחלופה והוא נעצר עד לתום ההליכים נגדו (מ"ת 43148-11-15).

3. ביום 24.11.2015 הגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו של המשיב, אשר היה חלקי בשל כך שהמשיב לא נכח במועד שתואם לשיחה עמו. תסקיר משלים הוגש ביום 3.12.2015. כעולה מהתסקיר, זהו מעצר ראשון למשיב שהוא קטין בין 15 ו-4 חודשים. מפקח המעצרים התרשם ממצוקה רגשית ברמה גבוהה מצדו. בתסקיר עמד שירות המבחן על חלופות מעצר שונות, אחת בבית הוריו ובפיקוחם והשנייה בבית הסבים. צוין כי ההורים ובני המשפחה מעורבים בחיי המשיב וכי מדובר באנשים אחראים, אך יש מקום להעדיף את החלופה בבית הסבים כדי להפריד את שני האחים המעורבים. לעמדת שירות המבחן, המפקחים שהוצעו מבינים את משמעות הפיקוח. בנסיבות אלו הומלץ על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני בבית הסבים.

4. ביום 6.12.2015 הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אך סבר כי קיימת בתשתית הראייתית חולשה המצדיקה בחינת חלופת מעצר. ביום 9.12.2015 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו) על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה מנומקת ומפורטת, שבגדרה נסקרה גם פסיקתו של בית משפט זה במקרים דומים תוך הארת הסוגיה מכל זוויותיה, צוין כי ישנה חומרה הנשקפת מכך שהמעשים בוצעו בצוותא חדא; מכך שמדובר בשני אישומים; ומכך שהמשיב מואשם גם בהכנת בקבוקי התבערה. לעומת זאת צוין כי יש לתת "משקל משמעותי" לכך שלא רק שמדובר בקטין, אלא בקטין צעיר בן 15. "לא בלב קל", כאמור בהחלטה, הורה בית המשפט על העדפת מעצר עד תום ההליכים במעצר בית בפיקוח אלקטרוני, ככל שאפשרות זו תמצא מתאימה על ידי היחידה לפיקוח אלקטרוני בשב"ס. זאת, בעיקר נוכח גילו הצעיר של המשיב, ובשל כך ש"מעטפת הפיקוח" שהוצעה כוללת 6 אנשים; ובהינתן שמקום הפיקוח אינו ביישוב שבו הוא מתגורר. לפיכך נעצר כאמור המשיב במעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך חתימה על ערבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדת מזומן בסך 30,000 ש"ח.

5. ביום 17.12.2015, לאחר קבלת אישור יחידת הפיקוח האלקטרוני, קבע בית המשפט כי המשיב יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני. לבקשת העוררת עיכב בית המשפט את החלטתו עד ליום 18.12.2015. לאחר דיון ביום זה הוריתי על הותרת המשיב במעצר עד להחלטה אחרת.

הערר