בש"פ 8763/16

1.        בפני ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.10.2016 (תפ"ח 40527-04-15, השופטת י' רז-לוי). בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו זו על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני לתקופה של 180 יום או עד למתן גזר דין בעניינו, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2.        הרקע להליכים בעניינו של העורר תואר בהחלטתי בבש"פ 589/16 מיום 26.1.2016. בתמצית ייאמר כי ביום 26.4.2015 הוגש כנגד העורר ושני נאשמים נוספים כתב אישום בו יוחסו לעורר עבירות של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:החוק), שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק וכליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק, בהקשר של מעשי תקיפה מינית אלימה ושוד של נערת ליווי שביצע העורר בעת ששהה עם הנאשמים הנוספים במלון באילת. ביום 7.6.2015 נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. לאחר כתשעה חודשים הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו לתשעים ימים נוספים, ובמסגרת זו הורה השופט י' עמית על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 437/16, החלטה מיום 31.1.2016).

3.        בהמשך ניתנו מספר החלטות נוספות בעניין מעצרו של העורר. כך, ביום 28.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה נוספת של העורר לעיון חוזר, והתיר לו לצאת ל"חלונות התאווררות" מדי יום, בתנאים מגבילים. דיונים נוספים נערכו בעניינו של העורר בבית המשפט המחוזי ביום 21.4.2016 וביום 1.5.2016 בעקבות קשיים שנתגלו באפשרות המעצר בפיקוח אלקטרוני, ובסופו של יום הורה בית המשפט המחוזי על העברת מקום מעצרו בפיקוח אלקטרוני של העורר לבית אביו בעיר ערד, ועל שינוי המפקחים.

4.        ביום 10.10.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי (השופטים ז' זלוצ'ובר, י' רז-לוי ו-ש' פרידלנדר) את העורר בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. למחרת הגישה המדינה בקשה לפי סעיף 61(ג) לחוק המעצרים להאריך את מעצרו של העורר ב-180 ימים או עד למתן גזר דין בעניינו, לפי המוקדם. בבקשה צוין כי ביום 24.10.2016 תגיע התקופה הכוללת שבה שוהה העורר במעצר (רגיל ובפיקוח אלקטרוני) ל-18 חודשים.

5.        מנגד, העורר טען כי הוא מצוי במעצר לא חוקי שכן מעצרו לא הוארך לאחר החלטתו של השופט עמית בעניינו. לשיטת העורר, היה מקום להאריך את מעצרו כבר בחודש אפריל 2016, תשעים ימים לאחר ההחלטה בדבר העברתו למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני.

6.        בית המשפט המחוזי הורה על הארכת מעצרו של העורר ב-180 ימים או עד למתן גזר דין בעניינו, לפי המוקדם. בית המשפט המחוזי קבע כי משעה שהעורר הושם בחודש ינואר 2016 במעצר בפיקוח אלקטרוני, חלות עליו ההוראות הרלוונטיות למעצר בחוק המסדיר זאת, ועל כן המדינה לא נדרשה לבקש להאריך את מעצרו לאחר תשעים ימים. בהקשר זה הוסיף בית המשפט המחוזי כי מעצרו של העורר מחושב החל מחודש אפריל 2015 ולמשך 18 חודשים, כפי שטענה המדינה. על כן, נקבע כי העורר עצור כדין. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת עילה להמשך מעצרו של העורר לאחר שהורשע בביצוע עבירות חמורות. בית המשפט המחוזי קבע כי לאחר שניתן נגד העורר פסק דין מרשיע אין הוא נהנה מחזקת יותר מחזקת חפות ואף החשש להימלטותו מן הדין גובר, ועל כן אין מקום להורות על שחרורו.

7.        להשלמת התמונה יצוין כי דיון בטיעונים לעונש בעניינו של העורר נקבע ליום 13.12.2016.

הטענות בערר