בש"פ 8980/14 מדינת ישראל נ' בדיר מונדר

           בקשה שישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.        העובדות הצריכות לעניין נסקרו בהרחבה בהחלטתה של השופטת א' חיות, שניתנה בבקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי לקבל את ערר המדינה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו (בש"פ 2627/13) ובמספר החלטות שניתנו בבית משפט זה בבקשות להארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 7567/13; בש"פ 985/14; בש"פ 2459/14; בש"פ 4700/14; בש"פ 6581/14). על כן אקצר בתיאור הדברים ובתיאור שרשרת ההליכים שהביאונו עד הלום.

2.        כנגד המשיב הוגש בבית משפט השלום כתב אישום ביום 21.2.2013 המייחס לו יחד עם נאשמים נוספים, עבירות רבות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן חוק מע"מ), פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1971 (להלן: פקודת מס הכנסה). לפי עובדות האישום הראשון, ניכה העורר מס תשומות בספרי חברת תזקיקים אנרגיה בע"מ (נאשמת 4 בכתב האישום, להלן: החברה) על סמך חשבוניות פיקטיביות, שהוצאו לכאורה בגין דלקים שרכשה החברה, בסך כולל של כ-190 מליון ₪ (!!!) כשסכום המע"מ בגינן עומד על סך של למעלה מ-26 מליון ₪. כתב האישום מייחס למשיב 97 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, עבירות על סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; ניהול ספרים כוזבים, עבירה על סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה ועל סעיף 117(ב)(6) לחוק המע"מ; ושימוש במרמה בכוונה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה וסעיף 117(ב)(8) לחוק המע"מ.

           עובדות האישום השני נסבו על פעולות שביצעו המשיב וחלק מהנאשמים הנוספים כדי לכסות על העבירות המתוארות לעיל ולשבש את החקירה. לפי עובדות כתב האישום, לאחר שהמשיב נחקר על העבירות מושא האישום הראשון, הוא הוציא תעודות משלוח כוזבות, שידל אחרים לערוך תצהירים כוזבים ונקט במהלכים במרמה על מנת להביא לפירוק חברת דבי אנרגיה והובלה בע"מ (להלן: חברת דבי) בטענה שהאחרונה רכשה מהחברה דלקים בסך 112,935,158 ₪ ולא שילמה בגינם. לאחר פירוקה, רשם המשיב 15 חשבוניות זיכוי כוזבות בגין דלקים שלכאורה נמכרו לחברת דבי, כדי ללמד על חוב אבוד, ובכך לאזן בכזב עודף מלאי שנוצר בחברה עקב השימוש בחשבוניות הפיקטיביות. בגין מעשים אלו יוחסו למשיב עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין), רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין, שלוש עבירות של שידול לשבועת שקר, עבירות לפי סעיף 239 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, וניהול פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.

           על פי עובדות האישום השלישי, במהלך חקירתו ברשויות המס הטיח המשיב קללות ועלבונות בחוקריו ובהזדמנות אחרת, בעת הבאתו לחקירה, תקף את החוקרים שנסעו עמו ברכב. בגין אלו, יוחסו למשיב עבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה על סעיף 288 לחוק העונשין, ועבירה של תקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 382א(ב) לחוק העונשין.

           אקדים ואציין את נסיבותיו האישיות המיוחדות של המשיב כאדם עיוור מלידה, והוא ושני אחיו, אף הם עיוורים מלידה, נסתבכו בשעתו בפרשה של חדירה למחשבים וגניבת שיחות לחו"ל, בגינה נדון המשיב למאסר של חמש שנים.

3.        הליכי מעצר: בראשית הדרך הורה בית משפט השלום על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. ביום 9.4.2013 קיבל בית המשפט המחוזי (השופט ד' צרפתי) את ערר המדינה בהדגישו את מסוכנותו של המשיב, נוכח היקפן האדיר של העבירות המיוחסות לו והתחכום הכרוך באופן ביצוען, לצד עברו הפלילי המכביד, ונוכח החשש לשיבוש הליכי משפט. בקשת רשות לערור שהגיש המשיב על החלטה זו נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 1.5.2013 (בש"פ 2627/13 הנ"ל).

4.        מעצרו של המשיב לאחר התקופה של תשעה חודשים בהם הוא שוהה במעצר הוארכה כבר חמש פעמים. בהחלטותיו של בית משפט זה, עמדו השופטים על הנסיבות האישיות המיוחדות של המשיב, אך נקבע כי מסוכנותו של המשיב, כפי שעולה מחומרת העבירות ומעברו הפלילי המכביד, והחשש לשיבוש הליכי משפט, מצדיקים את הארכת מעצרו.

           ביני לביני הגיש המשיב מספר בקשות לעיון חוזר בהחלטה למעצרו עד תום ההליכים, נוכח כרסום שחל לטענתו בראיות לכאורה, חלוף הזמן ממתן ההחלטה למעצר עד תום ההליכים ואיון עילות המעצר. ביום 23.6.2014 נערך דיון באחת הבקשות לעיון חוזר שהגיש המשיב, ובית משפט קמא הורה על הגשת תסקיר עדכני. בהחלטתו מיום 5.8.2014, ולאחר שנערך דיון נוסף בבקשה, הורה בית משפט השלום על המשך מעצרו של המבקש על אף המלצת שירות המבחן להורות על שחרורו לחלופת מעצר, נוכח מסוכנותו של המשיב שלא ניתן לאיינה על דרך של חלופת מעצר.