בש"פ 9004/15 עמרם כהן נ' מדינת ישראל

   ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטתו מיום 17.12.2015 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא) במ"ת 18288-12-15, בגדרה הוארך מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

רקע והליכים קודמים

1. ביום 9.12.2015 הוגש כתב אישום המייחס לעורר, לליאל פולט (להלן: ליאל) ולנתנאל וקסלמן (להלן: נתנאל), עבירות של ייבוא סם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע. על-פי כתב האישום, ביום 4.11.2015 הזמין העורר כרטיס טיסה לפרו עבור ליאל, שטס ביום 5.11.2015 באמצעות הכרטיס שהוזמן ונעצר עם שובו לארץ ביום 21.11.2015 כשבאמתחתו 3.6 קילו סם מסוכן מסוג קוקאין. במהלך שהותו בפרו, יצר ליאל קשר ישיר ועקיף עם נתנאל במספר הזדמנויות, והכל לשם הסדרת עסקת הסם עם הספק הפרואני. בין היתר, התכתב ליאל עם אשתו של נתנאל ועם שניים ממכריו – נאור דרעי (להלן: נאור) ותמיר לנקרי (להלן: תמיר) – וביקש מהם למסור לנתנאל ליצור עמו קשר. יוער, כי נאור ותמיר נעצרו ונחקרו תחת אזהרה במסגרת הפרשה, אך הוחלט שלא להגיש נגדם כתב אישום כיוון שהחוקרים הגיעו למסקנה שלא היו חלק מחבורת הקושרים.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. ביום 17.12.2015 טענו הצדדים בעניין קיומן של ראיות לכאורה, ועוד באותו היום ניתנה על-ידי בית משפט קמא החלטה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע, כי מקניית כרטיס הטיסה על-ידי העורר ניתן ללמוד על מעורבותו בעסקת ייבוא הסמים, וכי גם הסתירה בין גרסאותיו תומכת במסקנה בדבר מעורבותו זו. כמתואר בהחלטת בית משפט קמא, בגרסתו הראשונה של העורר, שניתנה במהלך חקירתו בשעה מאוחרת של יום 2.12.2015, טען העורר כי הוא אינו זוכר שהזמין כרטיסי טיסה בחודש האחרון. בהמשך, שינה את גרסתו וטען, כי התבקש על-ידי "בחור מלוד" לקנות כרטיסי טיסה עבור אדם אחר, אך הוא אינו זוכר את שמו של מי מהם. בחקירה נוספת שקוימה למחרת, עומת העורר עם הקלטה של שיחה בינו לבין נציג סוכנות הנסיעות (להלן: ההקלטה) בה הוא נשמע מציג את עצמו כליאל, ומזמין כרטיס טיסה בשם זה. באותו חקירה טען העורר, כי אדם בשם "רמדאן" הוא שהעביר לו את שמו של ליאל, וכי אותו "רמדאן" העביר לידיו סכום כסף במזומן לביצוע הקנייה וכן רשימת פרטי מידע אישיים של ליאל הנדרשים להזמנת כרטיס. בית המשפט הוסיף, כי מתמליל ההקלטה עולה כי כאשר התבקש העורר למסור כתובת דואר אלקטרוני במסגרת ההזמנה, חלה השתהות בשיחה, במהלכה, כך על-פי התמליל, פתח העורר תיבת דואר אלקטרוני חדשה בשמו של ליאל. על-פי בית המשפט הדבר אינו עולה בקנה אחד עם גרסתו של העורר בחקירתו, לפיה את כתובת הדואר האלקטרוני שמסר לנציג חברת הנסיעות הוא קיבל מ"רמדאן".

           נוכח האמור, קבע בית המשפט כי קיימת במקרה דנא תשתית ראייתי ברמה הנדרשת, וכמו כן קיימת עילת מעצר של מסוכנות וחשש מהימלטות, ועל כן הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

הערר והדיון בערר

3. בערר על החלטתו של בית משפט קמא טוענים באי-כוח העורר, כי מכלול הראיות שנאספו אינו מקים תשתית ראייתית לכאורית. נטען, כי כל חלקו של העורר מתבטא ברכישת כרטיס טיסה בגדר עשיית "טובה" עבור מכר מלוד, וכי העורר כלל לא בירר מול אותו מכר מה הסיבה להזמנת כרטיס הטיסה ולא ייחס לכך משמעות מיוחדת. זאת ועוד, נטען כי גם אם ניתן להתייחס בחשדנות לנסיבות קניית הכרטיס, עדיין המסקנה בדבר קשר בין העורר לבין עסקת הסמים הוא מרחיק לכת. הסניגורים מוסיפים, כי הזמנת כרטיסי הטיסה נעשתה בדרך חוקית, פשוטה ולא מתוחכמת, תוך שהעורר משתמש בטלפון האישי שלו, וכי העורר אף הלך בעצמו לאסוף את כרטיסי הטיסה ממשרדי חברת הנסיעות, למרות שהיה יכול להעריך כי המקום מצולם. לגישתם, יש בנסיבות אלה כדי ללמד כי לא התעורר אצל העורר חשד כי הוא מעורב במעשים לא חוקיים. באי-כוח העורר מוסיפים, כי בחקירתו מסר ליאל כי כרטיסי הטיסה ניתנו לו על-ידי "מזמין הסמים", וכי הסימנים המזהים החיצוניים שמסר של אותו "מזמין" אינם תואמים לעורר. כמו כן, נטען בערר כי על אף שהמדינה ניסתה להיבנות מהעובדה שנתפסו מעל 20 מכשירים סלולאריים ברשותו של העורר, אין ללמוד מכך דבר לחובתו, ולעומת זאת יש לתת משקל לעובדה שלמרות מספרם הרב של המכשירים הסלולאריים שנתפסו, לא נמצאה באף אחד מהם עדות לקשר של העורר עם מי מהמעורבים האחרים בפרשה.

           באי-כוח העורר טוענים בנוסף, כי יש לראות בהחלטה שלא להעמיד את נאור ותמיר לדין ביטוי ל"אכיפה בררנית", ומוסיפים, כי אמנם על פי ההלכה הפסוקה המיקום לבירורה של טענת "אכיפה בררנית" הוא בהליך העיקרי, אך כיוון שסוגיה זו משליכה על בחינת הראיות לכאורה ומסוכנותו של העורר, יש מקום להתייחס אליה כבר בשלב המעצר. נטען, כי ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד נאור התקבלה על אף ראיות הקושרות אותו לעסקה ובהן המסרים שהעביר לנתנאל; הודעתו של ליאל בחקירה כי נאור היה מודע לעסקת הסמים והיה בקשר עם האנשים שעמדו מאחוריה; והתוודותו של נאור בפני מדובב כי ידע שליאל "הולך לבלוע משהו" בפרו. זאת ועוד, אף נגד תמיר לא הוגש כתב אישום על אף שהעביר מסרים לנתנאל והודה כי הוא מכיר אותו. 

4. בדיון בערר טענה המשיבה, כי הסכום של 1,983 דולר ששילם העורר עבור כרטיס הטיסה אינו סכום זניח, וסביר להניח כי לאדם שמוציא סכום שכזה יש עניין וחלק בעסקה, תוך הדגשה שהתמורה שולמה במזומן. אשר למעורבותם של נאור ותמיר נטען, כי השניים היו אומנם מודעים לכך שליאל עומד לעשות מעשה פלילי, זאת במסגרת יחסי החברות עם ליאל, אך המשיבה סבורה שבכך תמה מעורבותם בעסקת הסמים.

           באי-כוח העורר טענו בנוסף, כי מהודעותיו של ליאל עולה כי המועד לביצוע העסקה בפרו נקבע מראש ליום 5.11.2015, היום בו נחת בפרו. עם זאת, בשיחה שקיים עם נציג חברת הנסיעות ביום 4.11.2015 ביקש העורר תחילה להזמין טיסה ליום המחרת, אך לאחר מכן הוסיף כי ניתן לשקול גם ימים אחרים וכי הטיסה "לא חייבת להיות מחר". לגישת ההגנה, יש ללמוד מכך כי העורר לא היה בסוד העניינים ולא ידע על העסקה המתוכננת ליום המחרת.