בש"פ 9896/16

1. זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' פורת), במ"ת 62519-11-16, מיום 6.12.2016, בגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

כתב האישום והליכים קודמים

2. נגד העורר הוגש, ביום 28.11.2016, כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה, המייחס לו עבירות אלה: חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלת נשק), לפי סעיף 144(א)+(3) רישא וסיפא לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; היזק לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3. בחלק הכללי של כתב האישום נטען, כי בין העורר לבין אדם בשם ח.מ. (להלן: המתלונן), שניהם תושבי כפר קרע, קיים סכסוך הנסב סביב קרקע שאותה רכש המתלונן מאביו של העורר, והתנגדותו של האחרון כי המתלונן יבנה על אותה קרקע. לטענת המשיבה, על רקע אותו סכסוך, הגיע העורר, בתאריך 13.11.2016 בשעה 01:30 או בסמוך לכך, לקרבת ביתו של המתלונן כשהוא נושא על גופו אקדח חצי אוטומטי מסוג FN, ותחמושת לאותו אקדח (להלן: הנשק). עוד נטען, כי בסמוך לכך, נורו לעבר ביתו של המתלונן כ-12 קליעים, שלפחות את חלקם ירה העורר באמצעות הנשק. אחד הקליעים פגע במשקוף דלת הכניסה לבית וקליע נוסף פגע בקיר הקומה השנייה. כשעה וחצי לאחר מכן, היינו בשעה 03:00 לערך, הגיע העורר בשנית לקרבת ביתו של המתלונן כשהוא נושא בנשק. בסמוך לאחר מכן, נורו לעבר ביתו של המתלונן כ-14 קליעים, שלפחות את חלקם, כך לטענת המשיבה, ירה העורר באמצעות הנשק. קליע אחד פגע ברכבו של המתלונן, וקליע נוסף פגע בדלת הכניסה של הבית. בסמוך לשעה 05:00, הגיע העורר בשלישית לקרבת ביתו של המתלונן "כשהוא רעול פנים ונושא על גופו את הנשק". נטען בכתב האישום, כי לעבר ביתו של המתלונן, שעה שבני המשפחה ישבו ברחבת הכניסה לבית, נורו כ-14 קליעים, שאת חלקם ירה העורר באמצעות הנשק. אחד הקליעים חדר לעקב שמאל של וואסף מסארווה, שישב ברחבת הכניסה לבית, וגרם לו לשבר מרוסק בעצם העקב. מיד לאחר הירי, עלה אחיו של המתלונן, מוחמד מסארווה (להלן: מוחמד) על רכבו ורדף אחרי העורר, שנמלט מהמקום. כשהגיע מוחמד בסמוך לעורר, כיוון האחרון את נשקו לכיוונו של מוחמד וכתוצאה מכך איבד הלה את השליטה על רכבו ופגע בעורר. בעקבות הפגיעה, נגרמו לעורר חבלות שונות והוא הובהל לבית החולים "העמק" לקבלת טיפול. לבסוף, נטען בכתב האישום, כי בחיפוש על גופו של העורר בבית החולים נמצאה מחסנית לאקדח שהיה ברשותו.

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו. בבקשה נטען, כי ברשות המשיבה ראיות לכאורה למכביר להוכחת אשמתו של העורר. בין היתר, מדובר בהודעתו של מוחמד, אחיו של המתלונן, אשר רדף אחר היורה, לאחר אירוע הירי השלישי, והלה כיוון אקדח לעברו, דבר שגרם לפגיעת הרכב, בו נהג, ביורה. הסתבר כי אותו אדם רעול פנים, שנפגע בתאונה, הוא העורר עצמו, כשבקרבת מקום נתפס אקדח מסוג FN. מבדיקת האקדח עלה, כי הוא קשור לזירות הירי, ובחיפוש על גופו של העורר נתגלתה מחסנית לאותו אקדח. עוד נטען, כי רמת מסוכנותו של העורר הינה גבוהה ואין מקום לשחררו לחלופת מעצר.

החלטתו של בית משפט קמא

5. החלטתו של כב' השופט פורת נסבה, בעיקרו של דבר, על שאלת קיומה של תשתית ראייתית להוכחת האשמה. בית המשפט סקר את הראיות שהוצגו בפניו, ולאחר זאת הגיע למסקנה כי "התשתית הראייתית שהוצגה מספקת כדי לבסס ראיות לכאורה". במסגרת החלטתו, דחה כב' השופט פורת את הטענה כי המשטרה "שתלה" ראיות בזירת האירוע, בציינו כי הימצאות נעלו של העורר באחורי הטנדר שבו נהג מוחמד אינה מלמדת על שתילת ראיות. עוד קבע בית משפט קמא, כי אין טעם להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, לנוכח מסוכנותו הגבוהה ועברו הפלילי. לאור האמור, הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

הערר