החלטה
בפני בקשה למינוי מומחה נוסף, מהנדס קונסטרוקטור, מטעם בית המשפט.
רקע כללי:
המבקש הגיש תביעה לפיצויים בגין ליקוי בניה ונזקים שנגרמו למבנה, לטענתו, בשל תכנון לקוי שנעשה ע"י המשיב, שהינו מהנדס במקצועו.
לפי כתב התביעה, המבקש התקשר עם המשיב כדי להכין תוכנית לבניית קומת עמודים הנושאת 5 קומות נוספות. בנייה זו הינה אפשרית בהתאם לתב"ע החלה במקום, כאשר תוכנן תחילה לבנות אך קומת העמודים וקומה נוספת מעליה. ואכן, המשיב ספק תוכנית קונסטרוקציה וגם פיקח על ביצועה של הבנייה. בשלב מאוחר יותר, לאחר תחילתה של הבנייה החלו להופיע סדקים גם ליקויים נוספים בבניין שהחריפו והתרבו עם הזמן.
לביסוס טענותיו, המבקש צירף לכתב התביעה חוות דעת של מהנדס מטעמו אשר קבע כי הסדקים נגרמו כתוצאה מליקוי תכנוני חמור ואשר פוגעים ביסודות המבנה. כמו כן הוסיף המהנדס וקבע כי, מפאת ליקויים אלה לא ניתן להוסיף ולבנות ולו קומה נוספת אחת גם לא להשלים את חיפוי הבניין באבן, מהטעם שהמבנה כפי שנבנה אינו יכול לשאת עומסים נוספים . עוד מצא המומחה. שהבניין לא עומד בדרישת התקנים המיועדים לגונן על הבנייה מפני השלכותיה של רעידת אדמה וגם תקנים נוספים אותם סקר בחוות דעתו.
המומחה מטעם התובע הציע שתי חלופות לתיקונו של המצב, הראשונה הריסה ובנייה מחדש, ואילו השנייה הינה חיזוקו ותיקונו של המבנה הקיים.
מהצד השני של המתרס המשיב דגל בגישה אחרת, תחילה הוא מציין כי אשר הוסכם הוא בניית בניין המורכב מקומת עמודים וקומה נוספת, מכאן שהתכנון הותאם לדרישה זו. ועוד, הוא טען שמילא את חובתו המקצועית כשורה וכהלכה, הסדקים שנוצרו אינם מסכנים את המבנה וכי הכלונסאות תוכננו באופן תקין וללא בעיה בתכנונם. המשיב גיבה את טענותיו בחוות דעת מומחה מטעמו אשר קבע כי הליקויים שנוצרו במבנה אינם קשורים בעבודתו ההנדסית של המשיב.
לנוכח גישותיהן הקוטביות של מומחי הצדדים, אזי הוסכם בין הצדדים על מינוי של מומחה נוסף שזהותו נקבעה ע"י הצדדים עצמם.
בהחלטת המינוי התבקש המומחה הממונה להתייחס בחוות דעתו לכל המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים לרבות לשאלות הנזק והיקפו, ככל שיקבע אחריות מצידו של הנתבע.
חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט התקבלה ביום 10.5.09. בחוות דעת זו, שהינה כללית ואף במידה רבה שטחית , נקבע כי נמצאו סדקים רבים במבנה. המומחה הוסיף כי באם הוסכם על בניית 5 קומות הרי היה מחובתו של המשיב להזמין סקר קרקע, דבר שלא נעשה, הגם שהתוכניות אותן ערך לא היו מושלמות ולא כללו את כל חלקי המבנה. המומחה התייחס לשאלת הנזק, אם כי גם בעניין זה נמנע ממתן פירוט, והסתפק בנקיבה בסכומים גלובאליים בגין התיקונים הדרושים להשקפתו.
התובע שלח למומחה שאלות הבהרה, בשתי הזדמנויות, וקיבל את תשובותיו.
לאחר קבלת התשובות, הוגשה הבקשה שבפניי למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט.
טענות הצדדים:
המבקש טוען כי המומחה לא התייחס לכל המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, בניגוד להחלטת המינוי של בית המשפט. לטענתו, המומחה נתן תשובות חלקיות לחלק מנקודות המחלוקת בין הצדדים, וליתר השאלות לא ניתן אף מענה.
המבקש מפרט (ומאריך בפירוט) את הנקודות שבמחלוקת בין הצדדים ושלטענתו המומחה לא נתן לגביהם תשובות:
א.הסדקים וליקויים במבנה הקיים: לטענת המבקש, המומחה נתן תשובה חלקית לפיה הם תוצאה של ליקוי בתכנון של המשיב, אולם לא נתן פירוט באשר לעלויות התיקון של אותם ליקויים.
ב.עמידה בתקנים לרבות תקן רעידת אדמה: המומחה קבע כי קיימתת סטייה מתקן רעידות אדמה. חרף זאת, המומחה לא התייחס באשר לחיזוקים הדרושים כדי שהמבנה יעמוד בתקנים וממילא לא התייחס גם לעלויות.
ג.מבנה בן 5 קומות: לטענת המבקש, הוא התכוון לבנות בית בן 5 קומות וכי הבקשה לתכנון הנדסי על ידי המשיב הייתה בהתאם לדרישה זו. המבקש טוען כי המומחה היה חייב להתייחס לטענה זו ולקבוע האם יש צורך בביצוע חיזוקים למבנה כדי שיעמוד בבנייה של חמש קומות. האם קיים פתרון הנדסי, ובמידה ואכן קיים, האם פתרון זה ישים מבחינת דיני התכנון והבניה או מבחינה מעשית, ומה הם העבודות שיש לבצען לרבות העלויות של עבודות אלה.
ד.המבקש טוען כי היה על המומחה להתייחס גם לאשפרות של הריסת המבנה ובנייתו מחדש במידה ואין פתרון הנדסי.