בשל החשש משיבוש הליכים ומסוכנותו של המשיב הוארך מעצרו בתשעים ימים

           בפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 22.11.2007 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1019/07 בעניינו, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.

5129371 

           ביום 22.2.2007 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום כנגד המשיב, המייחס לו עבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי המתואר בכתב האישום, מואשם המשיב כי רצח את אחותו בעקבות תלונה שהגישה כנגדו למשטרה בגין תקיפה ואיומים. לפי המתואר, המשיב הגיע לביתה של המנוחה וירה בה תשע יריות מאקדח, אשר הביאו למותה.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. בתאריך 16.4.2007 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' רוזן) את הבקשה, בהסכמת המשיב.

המשיב עתר לבית המשפט המחוזי לעיון מחדש בהחלטה, מכיוון שלא נקבעו מועדים לדיון בתיק, בבקשו לשחררו לחלופת מעצר. ביום 29.8.2007 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' טל) את הבקשה בציינו כי יש לקוות כי יקבעו מועדים לדיון בהקדם.

           משעברו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים, היא הבקשה שבפניי.

           לטענת באת-כוח המבקשת, נסיבותיו של המעשה החמור המיוחס למשיב וטיבו מקימים חזקה בדבר מסוכנותו היתרה, כשלכך יש להוסיף את החשש מפני שיבוש הליכי משפט, העולה מהרקע לפרשה. כן טוענת באת-כוח המבקשת, כי בתיק קבועים מספר תאריכי דיונים שבהם יש לקוות כי תחול התקדמות משמעותית בשמיעת התיק.

           מנגד, מתנגד בא-כוח המשיב לבקשה, בטענה, כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, על רקע חוסר ההתקדמות בדיונים.

           לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

           כפי שציין בית משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002), בדונו בסוגיית הארכת המעצר לאחר תום התקופה של תשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים, "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר".

           עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו גם בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007)).

           במקרה שבפניי, מדובר במשיב אשר מיוחס לו מעשה מהחמורים שבספר החוקים, אשר מסוכנותו נלמדת מאליה מהמעשה המיוחס לו, ואשר אף מקים חזקת מסוכנות על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(1) לחוק המעצרים. לכך יש להוסיף את החשש המשמעותי מפני שיבוש הליכי משפט, שכן כזכור מדובר במי שנטען כי רצח את אחותו בשל תלונה שהגישה כנגדו למשטרה. בנסיבות אלו, וחרף התמשכותו המצערת של ההליך, לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

           יש לקוות כי משנקבעו מועדים לשמיעת התיק קצב התקדמות התיק יהיה משביע רצון, וכי במידת הצורך יוספו מועדים נוספים בהקדם האפשרי, על מנת להביא את ההליך לסיומו המהיר.

           לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 22.11.2007 או עד למתן פסק-דין בתיק פ"ח 1019/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

           ניתנה היום, ט' בכסלו תשס"ח (19.11.2007).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שצ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il