בת"ת 5284-03-14 בוכובזה נ' לחצקוב ואח'

לפני בקשה לתשלום תכוף מכוח סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

1. המבקש, יליד ספטמבר 1960, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 22/05/09, כהולך רגל. כתוצאה מן התאונה נפגע המבקש ברגלו הימנית ומומחה בית המשפט, פרופ' מיכאל סודרי, קבע, כי נכותו הכוללת בעקבות התאונה היא בשיעור 35% בגין השפעה יותר מבינונית עד ניכרת על כושר הפעולה של רגל ימין.

2. בירור התביעה העיקרית מתעכב, בין היתר מאחר שבפי המבקש טענות, כי יש למנות לו מומחים נוספים, בין היתר בתחום הפה והלסת, שטרם הוכרעו, בשל טעמים הטמונים במבקש עצמו.

3. המבקש קיבל בעבר 3 תשלומים תכופים: בחודש אוקטובר 2010 קיבל תשלום תכוף בסך 6,000 ₪; בחודש יולי 2011 קיבל תשלום תכוף בסך 15,000 ₪; ובחודש נובמבר 2012 קיבל תשלום תכוף בסך 45,148 ₪, תשלום שאמור היה לכסות את הוצאותיו עד ליום 15/5/13.

4. המבקש עותר לפסוק לו תשלום לכיסוי צורכי מחייתו. לבקשתו צרף מסמכים ותצהיר מפורט שהגיש בתמיכה לבקשה שהוגשה בשנת 2012 וכן תצהיר מעודכן.

   בתצהיריו טוען המבקש, כי הגיע לכדי פת לחם וכי עליו לפרנס ולכלכל את ילדיו (7 ילדים) בגינם עליו לשלם מזונות ואינו יכול לעמוד במשימה. כן טען המבקש, כי הוא נאלץ להגיע ממקום למקום באמצעות תחבורה ציבורית, דבר שלעצמו בגדר הוצאה כבדה. המבקש הוסיף, כי הוא משלם שכירות לדירה בירושלים בעלות של 3,000 ₪ כן משלם את הארנונה והמים והחשמל על הדירה, כאשר הכנסתו היחידה היא 2,000 ₪ קצבה מהמל"ל. לבקשה צורף הסכם שכירות שנחתם ביום 2/5/13, כאשר דמי השכירות הם 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. צורפו קבלות שרק חלקן מתייחסות לתקופה שלאחר התקופה בה שולם תשלום תכוף, בנוגע לדברי מאכל, תרופות וסיעוד, כן קבלות אודות טעינת הפלאפון והוצאות נוספות.

5. המשיבה טוענת שמצבו של המבקש אינו מצדיק תשלום תכוף, שכן מן התיעוד הרפואי עולה שהמבקש אינו עובד עוד קודם לתאונה, משנת 2005, עקב תאונה שבמהלכה נפל על ראשו ונכותו במל"ל בגין תאונה זו הועמדה על שיעור של 75%, מני אז נתמך המבקש על ידי המל"ל ומקבל קצבת נכות העומדת כיום על סך של כ- 2,000 ₪.

   לתגובת המשיבה צורפו מסמכים רפואיים במועדים שלאחר התאונה וכן דיווח עובדת סוציאלית, מהם עולה, כי המבקש אינו עובד וחי מקצבת נכות כללית. כך גם עולה מדו"ח רציפות ביטוח במל"ל. מדיווח העובדת הסוציאלית עולה עוד, כי ילדיו של המבקש אינם תלויים בו ופרנסתם אינה עליו.

6. מן החומר עולה ספק אם המבקש עבד עובר לתאונה, אף שהמבקש עצמו טוען שעבד בשיפוצים, בגננות ובבניה הרוויח שכר שבין 7,000 ל- 10,000 ₪ בחודש. לתחשיב הנזק מטעם המבקש צורפו אישורים של מעסיקים לכאורה, האחד, בכתב יד, על סכום של 1,200 ₪ לחודש בגין עבודות גננות ועזרה בבית, על פי אישור אחר מודפס עבד המבקש בהשלמות בניה ותיקונים בתל-מונד בשכר יומי של 350 ₪ במשך 15 ימים בחודש, בהתאם לאישור נוסף, ביצע עבודות שיפוץ בשכר של 17,000 ₪ עובר לתאונה. פרט לאישורים אלה לא צורפה כל ראיה כי סכומי כסף אכן עברו לידיו של המבקש, לא צורפה ראיה על קבלת סכומי כסף או על הוצאתם. באישורי המל"ל לרבות דו"ח רציפות ביטוח אין ראיה לעבודות אלה וכאמור המבקש גם לא הציג כל ראיה אחרת כי עבד ושולמו לו סכומים כנטען.

   כאמור, במהלך אשפוזו של המבקש, ניתן לראות תיעוד חוזר ונשנה לפיו המבקש אינו עובד מאז התאונה שהייתה לו בשנת 2005.

   מכל מקום, גם אם אניח, בשלב זה, כי המבקש עבד עבודות מזדמנות, בגננות ובשיפוצים, בסיס השכר, היה כנראה נמוך בהרבה מזה לו טוען המבקש וניתן להניח שהשתכר בנוסף לקצבת המל"ל, שכר נוסף של אלפי שקלים בודדים בחודש.

7. מן המסמכים הרפואיים אודות מצבו הכללי של המבקש, נכותו הכללית, כמו גם מצבו עקב התאונה, ספק רב אם המבקש כשיר לעבודה פיזית בשיפוצים כגון זו שהוא טוען שביצע עובר לתאונה, אף כי לא ניתן לשלול שגם כיום מבצע המבקש עבודות מזדמנות בגננות ותיקונים קלים כפי שהוא טוען שביצע קודם לתאונה.