ג'בארין נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפנינו בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר גיל לאנה.

הבקשה הועברה לצד שכנגד אולם זה לא הגיב על הבקשה.

2.לאחר עיון בבקשה ובהיעדר תגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א.עפ"י העובדות שנקבעו בהחלטת כב' בית הדין – התובע החזיק את המנואלה כך ששתי ידיו מחזיקות בידית ההנעה, כשהן מונחות כלפי מטה ואוחזות בידית, והן אינן מונחות בגובה הכתף או גבוה מכך.

נא הסברך – כיצד יוכל להיגרם קרע בגיד ה- S.S מבחינה טכנית – מכנית, עפ"י מנגנון הפגיעה שתואר בעובדות הנ"ל, וכאשר זוית הכתף בעת ביצוע התנועה עפ"י אותן עובדות היא בצמוד לגוף או בפיסוק קל בלבד?

ב.בחוות דעת דעתך ציינת כי "התובע סובל מקרן מינימלי של גיד S.S בכתף שמאל." עוד ציינת כי "קרע מינימלי אינו אמור לגרוף למוגבלות כלשהי בתפקוד, פרט לכאב זמני בגין תהליך דלקתי מקומי בעקבות הטראומה, אשר אמור לחלוף כעבור פרק זמן שנע בין 3-6 שבועות".

נא הסברך כיצד מתיישבות קביעות אלה עם קביעתך לפיה, כל תקופת אי-הכושר קשורה ישירות לתאונה, למרות שהינה "ארוכה מהמקובל" (כמצויין על ידך)?

ג.התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה עם המלצה לתקופת אי-כושר בת 79 ימים ניתנה לתובע רק בדיעבד, בתאריך 8/4/11, למעלה מחודשיים לאחר התאונה – נא הסברך המפורט:

1. מדוע קיימת הצדקה בעניינו של התובע לתקופת אי-כושר כה ארוכה?

2.האם ישנם רישומים רפואיים במהלך תקופת אי-הכושר אשר יש בהם כדי

להצדיק מתן אי-כושר לתקופה כה ארוכה? אם כן – נא פרט מה הם אותם רישומים.

ד.התובע משמש כקבלן לעבודות עפר ומעסיק עובדים. בהחלטתו קבע כבוד בית הדין כי התובע נכח בעבודה לאחר ה- 1/2/11, אולם לא ביצע עבודה פיזית בשל הכאבים.

האם בתקופת אי-הכושר יכול היה להמשיך עבודתו כקבלן, גם אם לא בביצוע עבודות פיזיות קשות? אם לא – נא הסברך.

ה. בחוות דעתך ציינת, כי מאחר ונמצא קרע רק בכתף שמאל בעוד שמימין הבדיקה תקינה, הינך שולל קרע כרוני. האם בקרעים ניווניים של גידי ה- S.S נמצאים תמיד קרעים דו-צדדיים? נא הסבר ופרט.

3.ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו – 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"