ג'בארין נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב בגין ביצוע של עבירה בגין נהיגה בשכרות עבירה מיום 6/5/11.

המבקשת אינה הבעלים הרשום של הרכב, כי אם בעלה אשר נהג ברכב ביצע את העבירה נשוא הבקשה.

לטענת המבקשת הרכב רשום על שם בעלה מטעמים הקשורים לחובות והוצל"פ והיא זו שעושה שימוש ברכב והוא מצוי בחזקתה ולא בחזקת בעלה.

לטענת המבקשת בעלה עשה שימוש ברכב ללא ידיעתה וללא אישורה.

עוד הוסיפה כי היא מורה, אימא לילדים קטנים הזקוקה לרכב לצורך עבודתה, המרוחקת כ- 7 ק"מ ממקום מגוריה, הסעת ילדיה וטיפול במשפחתה החולה (חמותה ואבי בעלה).

המבקשת הגישה תצהיר לתמיכה בטענותיה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם שהמבקשת אינה הבעלים של הרכב, וכן לאור העובדה שאינה עומדת בתנאי הוראות החוק הקשורות בהחזרת הרכב, מאחר ולא עשתה דבר על מנת למנוע את השימוש ברכב ואת ביצוע העבירה.

על כן הפנתה לעברו התעבורתי של הנהג, אשר כולל 30 הרשעות קודמות לרבות נהיגה בשכרות (הרשעה מדצמבר 2010).

בהקשר זה, ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לעובדה שפסק הדין בעבירת השכרות בוטל ומתנהל בימים אלו.

דיון והכרעה:

אין מחלוקת בעניין קיומן של ראיות לכאורה והבקשה מתבססת על נסיבותיה האישיות של המבקשת כמפורט לעיל.

יש ממש בטענת המשיבה לפיה מי שהיה צריך להגיש את הבקשה הינו הבעלים של הרכב (בעלה).

עם זאת, אדון גם בטענות לגופן.

מתצהיר המבקשת לא עולה כי עשתה כל פעולה שהיא על מנת למנוע את נהיגתו של הבעל, או למנוע את ביצוע העבירה נשוא כתב האישום.

בנסיבות אלו, המבקשת אינה עומדת בתנאי סעיף 57 ב. (ב) לפקודת התעבורה מאחר ולא פעלה ולא עשתה דבר כדי למנוע את ביצוע העבירה.

כמו כן, הרכב לא נלקח מבעליו ללא ידיעתו מאחר והבעלים הינו הנהג אשר ביצע את העבירה.

מדובר בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

לאור כל האמור לעיל וחרף נסיבותיה האישיות של המבקשת, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.