תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
11131-11-10
24/05/2011
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
התובע:
מחמד ג'ודה
|
הנתבע:
1. דורון בדיחי 2. אגד תעבורה בע"מ 3. איילון חב' לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
ביום 13.8.10 ארעה תאונת דרכים ברח' שמואל הנביא לקראת סוף הרחוב לפני הפניה לרח' שבטי ישראל.
התובע טוען כי התאונה ארעה באשמת הנתבע 1 אשר נהג באוטובוס השייך לנתבעת 2 ומבוטח אצל הנתבעת 3. לדבריו, הוא ביקש להיכנס לחניה בצד ימין של הדרך. הוא התחיל להיכנס והמתין לרכב שעמד לצאת מהחניה כך שהוא יוכל להמשיך ולהיכנס לחניה. בעודו עומד וממתין לרכב שיזוז, הגיע הנתבע עם האוטובוס, ניסה לעקוף אותו, מדובר באוטובוס מפרקים והוא פגע בו עם הפלסטיק בחלק המחבר את המפרקים. לדברי התובע בצד שמאל של הדרך חנו כלי רכב ולפיכך המעבר היה צר ולכן האוטובוס פגע בו.
הנתבע העיד כי הוא הגיע עם האוטובוס, שלא היה אוטובוס מפרקים, לקראת קצה רח' שמואל הנביא. הוא ראה את הנתבע כשהוא נוסע רוורס ממגרש החניה שנמצא מצד ימין של הדרך. הוא כבר לא יכול היה לעצור כיוון שזה היה כרוך בעצירת חירום, דבר שיכל לפגוע בנוסעי האוטובוס, לכן הוא ניסה לקחת כמה שיותר שמאלה תוך מגבלה בשל כלי הרכב שחנו משמאל לדרך, אך לא הצליח למנוע את התאונה והפלסטיק של הדלת האחורית של האוטובוס פגעה ברכב התובע.
התובע העיד עוד כי נהג האוטובוס הנתבע כלל לא הבחין שהיתה תאונה והמשיך לנסוע ואילו הנתבע שלל זאת, לדבריו הוא הבחין בתאונה ועצר מיד במקום בו יכול היה לעצור.
לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לקבל את גירסת התובע ואולם יש להטיל עליו רשלנות תורמת שכן אם הוא ראה שהוא לא יכול להיכנס לחניה ורכבו נשאר בולט לכביש היה אסור לו להתחיל את הכניסה לחניה, ואלה נימוקיי:
א.אינני יכול לקבל את גרסת הנתבע לפיה הוא ראה את רכב התובע נוסע לאחור אך לא יכול היה לבלום. לפי דבריו הוא ראה את הרכב במרחק של כ- 30 מ' כאשר הוא בנסיעה איטית, בהתאם לתנאי הדרך, כאשר מכוניות חונות ב-2 צידי הדרך. אם אכן כך, היה עליו לעצור כאשר הוא רואה את התובע נוסע לאחור.
ב.התובע הסביר שהוא הגיע למקום כדי להחנות את רכבו, ללכת למסגד להתפלל, אם כן לא היתה לו כל סיבה לנסוע לאחור.
ג.על אף שגם האוטובוס נפגע, הנתבע לא לקח את פרטיו של התובע, דבר המלמד על כך שהוא סבר, בזמן אמת שהוא אחראי לתאונה.
חרף האמור, וכאמור לעיל, יש להטיל רשלנות תורמת על התובע בשל הסיבה המפורטת לעיל ולפיכך
ובהתחשב בתיאור הנזק שנגרם לתובע וברשלנותו התורמת שאני מעמידה על 20%, אני מחייב את
הנתבעות לשלם לתובע את הסך של 3,200 ₪ וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 750 ₪.
המזכירות תשלח העתק לצדדים.
ניתן היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.