גאלם נ' שוע ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסק-דין אשר ניתן על ידי ביום 27.5.13 כנגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), וזאת בהעדר הגנה.

2.כאשר מוגשת לבית-המשפט בקשה לביטול פסק-דין אשר ניתן במעמד צד אחד, יש לבחנהּ לפי שתי מערכות נפרדות של שיקולים: האחת, שיקולי צדק; השנייה, שיקול דעתו של בית המשפט.

אשר למערכת השיקולים הראשונה - שיקולי הצדק - כאשר הנתבע מצביע על פגם בהליך אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן פסק-הדין, יבוטל פסק-הדין מתוך חובת הצדק. עצם הפגם בהליך משמש במקרה זה עילה לביטול פסק-הדין, ובית-המשפט אינו רשאי לשקול אם פסק-הדין היה נכון לגופו של עניין, אם לאו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחימהדורה שביעית עמ' 736).

3.עיון בבקשה ובתגובה מעלה, כי הנתבע לא הניח תשתית לביטול פסק-הדין מחמת הצדק. מתצהיר השליח אשר צורף לבקשת התובע מיום 31.10.12, עולה כי בוצעה לידיו מסירה אישית של כתב התביעה, אלא שהוא סרב לחתום על אישור המסירה.

אמנם, לטענת הנתבע, כתב-התביעה לא נמסר לו שכן הכתובת בה בוצעה המסירה אינה כתובת מגוריו העדכנית וכי השליח לא וידא כי אכן מסר את כתב-התביעה לידיו. ברם, מעיון באישור המסירה המצוי בתיק עולה, כי פסק-הדין נשוא הבקשה הומצא לנתבע (לבן משפחה מטעמו) באותה כתובת בה בוצעה המסירה של כתב התביעה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהמצאה ואני דוחה טענת הנתבע בהקשר זה.

4.משכך יש לשקול ביטול פסק הדין משיקולי בית-משפט.

במקרה כזה על בית-המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, מה הטעם לאי התייצבות הנתבע במועד שנקבע לדיון, והשנייה - והיא השאלה העיקרית - מהם סיכויי ההצלחה של הנתבע, אם יבוטל פסק-הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט.

האינטרסים הניצבים על כפות המאזניים בבקשה לביטול פסק-דין הינם מחד גיסא, זכות הנתבע כי יינתן לו יומו בבית-המשפט לשם הגנה על עניינו הלגיטימי ומאידך גיסא, עיקרון סופיות הדיון.

בנסיבות דנן, בבקשתו טען הנתבע לסיכויי הצלחת הגנתו אשר יש בהם ולוּ בדוחק, כדי להביא לביטול פסק-הדין.

הלכה היא, כי אין הנתבע חייב להראות שהגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי הגנתו אפשרית, וכי ביטול פסק-הדין יצמיח לו תועלת, כך ששמיעת עמדתו בעניין שבמחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט לתוצאה אחרת.

הנתבע הציג טענות הגנה שאם תוכחנה כדבעי, יתכן ויהיה בכך כדי להביא לשינוי פסק-הדין, ומכל מקום, הצביע על הגנה אפשרית.

5.אשר על כן ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הרלוונטיים, טענות הצדדים ומאזן הנוחות, אני מורה כי פסק-הדין יבוטל בכפוף להוצאות בסך של 5,000₪ בגין מחדלו של הנתבע, אשר ישולמו תוך 20 ימים.

לאחר תשלום ההוצאות במועד שנקבע בהחלטתי לעיל, יקבע מועד חדש לדיון בתביעה.

נקבע לתזכורת פנימית ליום 9.8.13 לקבלת הודעת התובע האם שולמו ההוצאות.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, בהעדר הצדדים.