גאסר ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

פסק דין

פתח דבר

1. עניינו של הליך זה בתביעת התובעים, זוג נשוי, כנגד החלטת הנתבע, מיום 5.10.2010, לראות בהם כמי שאינם תושבי ישראל החל מיום 1.1.2007. אגב שאלת תושבות התובעים התעוררה בהליך שאלת מעמדם של מי שלנוכח בנייתה של גדר ההפרדה מצאו עצמם בצד המערבי-'ישראלי' שלה.

רקע עובדתי

2. התובעים הם זוג שנישאו זה לזו בשנת 1993. מר עטאללה גאסר, נולד ב-1965 ברובע הנוצרי בירושלים והוא נושא תעודת זהות ישראלית. גב' רנא עטאללה היא ילידת 1973 ואף היא נושאת תעודת זהות ישראלית. במועד הגשת התביעה היו הזוג עטאללה הורים לחמישה ילדים.

3. למשפחת התובע בית בשכונת הנוצרים, ברחוב אלג'בשה, במזרח ירושלים. התובע מפעיל מסעדה במזרח ירושלים מאז שנת 1997.

4. ביום 1.1.2007 עברו התובעים וילדיהם מבית המשפחה בשכונת הנוצרים לנכס בבעלותם בשכונת הדואר. התובעים לא עדכנו את הנתבע בדבר המעבר ושינוי כתובת המגורים. יתר על כן, במסגרת דין וחשבון מפורט שמסר התובע בשנת 2009 (נ/2) נרשם כי עודנו מתגורר בעיר העתיקה. מחקירתו הנגדית של התובע הוברר עוד כי התובע לא עדכן את כתובתו במרשם האוכלוסין, כך שהכתובת המצוינת בתעודת הזהות שהוא נושא ממשיכה להיות הכתובת הישנה ברחוב אלג'בשה.

5. הנכס שאליו עברו התובעים בשכונת הדואר ממוקם בגוש 30604, חלקה 140. מאישור המרכז למיפוי ישראל מיום 2.5.11, אותו הגישו התובעים במסגרת ההליכים המקדמיים, הוברר כי הגוש והחלקה האמורים, ובתוך כך המבנה בו מתגוררים התובעים וילדיהם, אינם מצויים בתחום השיפוט של ירושלים.

6. סמוך לבית התובעים עוברת גדר ההפרדה. בית התובעים ממוקם בצד המערבי של גדר ההפרדה (הצד הישראלי).

7. ביום 10.2.2010 שלח הנתבע לתובע מכתב שימוע שלפיו מהמידע שמצוי לפניו ולכאורה, התובע אינו תושב ישראל מאז 1.1.2007. או אז מילא התובע טופס דין וחשבון רב שנתי מפורט ובו הצהיר לראשונה על כתובתו בשכונת הדואר (נספח ג' לכתב התביעה).

8. בהמשך לכך הודע לתובע, במכתב מיום 5.10.2010, כי הוחלט לראות בו ובמשפחתו כמי שאינם תושבי ישראל החל מיום 1.1.2007. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפניי.

השתלשלות העניינים בבית הדין

9. בהליך התקיימה ישיבת הוכחות אחת בה נשמעו עדות התובע והעד מטעמו, שכנו מר האני פתיאני, וכן עדותו של חוקר המוסד, מר שלמה כהן. בהמשך הגישו הצדדים את סיכום טענותיהם בכתב.

10. טענות התובעים בתמצית היו כי יש להכיר בהם כתושבי ישראל שכן הם מתגוררים בצדה הישראלי של גדר ההפרדה; מקבלים שירותים מזרועותיה השונות של המדינה; מחזיקים בתעודות זהות ישראלית; התובע עובד בתחום ירושלים וילדיו לומדים בבתי ספר בתחום ירושלים. לשיטתם, גדר ההפרדה יוצרת מכשול בלתי עביר באופן שמסכל את האפשרות של התובעים לנהל את מרכז חייהם בעברה המזרחי. אשר על כן ולטענת התובעים יש להחיל בעניינם את שנפסק בב"ל (י-ם) 10177/05 ועד הכפר צור באחר – המוסד לביטוח לאומי (11.4.2005) שם הוכרו תושבי הכפר צור באחר שהתגוררו בשטח שבין הקו המוניציפלי של ירושלים לבין תוואי גדר ההפרדה כתושבים לעניין הזכויות והחובות מול הנתבע. לטענת התובעים אי ההכרה בהם כבעלי זכויות וחובות אל מול הנתבע, בדומה להכרה בתושבי הכפר צור באחר, היא הפליה אסורה. ממשיכים התובעים וטוענים כי נטל הראיה להוכיח שהם אינם תושבי ישראל מוטל על הנתבע שכן הם מחזיקים בתעודות זהות ישראליות.

11. טענות הנתבע בתמצית היו שבהתאם להלכה הפסוקה תושבות נקבעת על פי מקום המגורים. בעניינם של התובעים מקום המגורים נמצא מחוץ לשטח ישראל ולפיכך אין להכיר בתושבותם. לטענת הנתבע במקרה של הכפר צור באחר, בשונה מהמקרה של שכונת הדואר, דובר על כפר שרובו היה מצוי בתוך התחום המוניצפלי של ירושלים ועקב הריבוי הטבעי התפתח מעבר לקו זה. בעוד ששכונת הדואר נבנתה ברובה המכריע מחוץ לשטח המוניציפלי של ירושלים ולא כחלק מהגידול הטבעי של שכונת בית חנינה שנמצאת בתוך התחום. כמו כן לשיטת הנתבע במקרה של הכפר צור באחר גדר ההפרדה יצרה מחסום בלתי עביר מה שאין כן בשכונת הדואר שבה יש נגישות לצד המזרחי של הגדר. מכל מקום לשיטת הנתבע אין להקיש מעניין צור באחר כיוון שפסק הדין שם ניתן על דרך ההסכמה ולא על דרך של הכרעה לגופו של עניין.

קיומו של הליך נוסף באותו עניין והנחיות היועץ המשפטי לממשלה

12. בין לבין התנהל לפניי הליך ב"ל 21942-03-11 (מוחמד ג'אלב עסילה – המוסד לביטוח לאומי) בו התעוררו שאלות דומות לשאלות המתבררות בהליך זה. באותו הליך הודיעה באת כוח הנתבע כי העניין מצוי בבירור פנימי ובדיונים להם שותף גם היועץ המשפטי לממשלה, שלימים ביקש להתייצב בהליך. בנסיבות אלה, בהן נראה היה כי לעמדת הגורמים המוסמכים עשויה להיות השלכה גם להליך דנא, החלטתי ביום 10.2.2012 להשהות את מתן פסק הדין עד לבירור הסוגיה בכללותה.

13. הגשת עמדת היועץ המשפטי השתהתה זמן ממושך ואף מעבר למצופה, ובסופו של דבר לא הוגשה. חלף זאת הגיש הנתבע ביום 9.4.2013 הודעה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בזו הלשון (להלן: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה):

"כל עוד המצב המשפטי והמדיני יעמוד בתוקפו כפי שהוא היום, וכל עוד תתקיים גדר ההפרדה במתכונת הנוכחית, יראה המוסד במי שמתקיים בו כל האמור להלן, כמי שחוק הביטוח הלאומי חל עליו הן לעניין הזכויות והן לעניין החובות המוטלות לפיהם:

1. התובע מחזיק ברשיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וכל עוד הוא מחזיק באשרה כאמור.