גבי בן-גלים חברה לבנין בעמ נ' ויינגורד ואח'

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף.

רקע:

בתביעה העיקרית שהוגשה בתיק זה עותרת המשיבה (להלן: "החברה" או "המשיבה"), לאכיפת הסכם מכר מקרקעין ומתן צו עשה.

בין המשיבה לבין הנתבע מס' 1, מר קלמן וינוגרד (להלן: "הבעלים"), שהינו הבעלים הרשום של מגרש, הידוע כחלקה 35 בגוש 10818 (להלן: "החלקה"), נחתם ביום 9.7.2001, הסכם עקרונות (לעסקת קומבינציה) ונערך (אך לא נחתם) הסכם מכר (להלן: "ההסכמים"), לפי הסכם העקרונות (להלן: "ההסכם"), התחייב הבעלים למכור לחברה חלק יחסי של זכויות הבניה בחלקה, תמורת 4 דירות מתוך 13 הדירות האמורות להיבנות על החלקה, כמפורט בהסכם, וכן לשלם לו 40,000 $. על פי ההסכם נרשמה על החלקה הערת אזהרה לטובת המשיבה.

סעיף 5 להסכם רלבנטי לבקשה דנן ולפיכך אביאו, כלשונו:

"כמו כן, מוסכם ומוצהר בזאת בין הצדדים, כי תנאי מתלה לחתימה על ההסכם למכירת החלקה בין המוכר לקבלן (הם הבעלים והחברה – ת.ש.נ.) הינו חתימה על הסכם מכר בין בעלי חלקה 36 בגוש 10810 (הסמוכה לחלקה נשוא הסכם זה) לבין הקבלן, שכן דרכי הגישה לרכב ולבניין העתיד להיבנות על החלקה הינם דרך חלקה 36 הסמוכה לחלקת המוכר."

בכתב התביעה נטען, כי המשיבה פעלה על פי המוסכם, ניהלה מו"מ מול בעלי החלקה הסמוכה וכן פעלה מול עיריית חיפה, במטרה להסדיר דרכי הגישה לחלקה וכי בסופו של דבר ניתן היתר לבניה על החלקה. עוד נטען כי, מנגד, פעל הבעלים, ללא ידיעת החברה, למכירת חלק מהזכויות לצד שלישי ואף כרת הסכם עם הנתבע 3 (להלן: "המבקש"), אשר טרפד וסיכל את נסיונותיה של החברה להגיע להסכם רכישה עם בעלי החלקה הסמוכה.

החברה עותרת בתביעתה, לאכוף את ההסכם על הבעלים ולהורות על ביטול הסכם המכר שנחתם בין הבעלים לבין המבקש ועל מחיקת הערות האזהרה שנרשמו בגינו לטובת המבקש.

הבקשה וטענות המבקש :

בבקשה דנן עותר המבקש לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי סעיף 5 להסכם קבע תנאי מתלה אשר אין חולק כי אינו מתקיים ואינו יכול להתקיים (והוא מפנה בענין זה למכתבו של עו"ד בן-ארי מיום 15.2.10, שצורף לנספח ו' לתביעה, בו נאמר כי כל עוד לא יסתיים הסכסוך בין הבעלים של החלקה הסמוכה לא ייערך הסכם לגביה). לטענתו, מאחר שהתנאי המתלה אינו מתקיים ואינו יכול להתקיים, לחברה אין כל זכות קניינית בחלקה ולמעשה – ההסכם בטל.

עוד טוען המבקש, כי גם אם מטרת התנאי היתה יצירת דרך גישה לחלקה במטרה לאפשר קבלת היתר בניה על החלקה, גם אם ניתן היה לקבוע תנאי אחר וגם אם ניתן היה למצוא ואף נמצא פתרון אחר, המאפשר גישה לחלקה, הרי מאחר שלא זה היה הפתרון עליו הוסכם ובו הותנה ההסכם – ברי שאין לחברה כל זכות קניינית בחלקה. לפיכך ומאחר שהתביעה הינה לאכיפת זכות קניינית אשר ברור כבר כעת כי אין היא קיימת, יש למחוק את התביעה על הסף, מחמת העדר עילה.

מוסיף המבקש ומדגיש, כי אין מדובר בענין טכני, שכן תנאי העסקה נקבעו בין הצדדים בהתחשב בכך שהתנאי המתלה יקויים וכי פתרון אחר לדרך גישה לחלקה אינו עולה בקנה אחד עם תנאי ההסכם וכי אין המשיבה יכולה "לבחור" את תנאי ההסכם שיקויימו ואת אלה שלא יקויימו.

המשיבים 2 ו- 3 הצטרפו לבקשה.

טענות המשיבה :

המשיבה טוענת שיש לדחות את הבקשה, ראשית כל, מאחר שהיא לא נתמכה בתצהיר, על אף שנטענו בה טענות עובדתיות.

לגופו של ענין טוענת היא, כי המבקש פעל בחוסר תום לב כאשר חתם על עסקה נוגדת עם הבעלים, בידעו על ההסכם שהבעלים חתם עימה, ודי בחוסר תום הלב הבולט שבכך כדי שיידחו כל טענותיו. כן טוענת היא, כי המבקש היה זה שסיכל את חתימת ההסכם עם בעלי החלקה הסמוכה, בפעלו לשם כך מאחורי גבה ובבקשתו זו הוא מנסה לזכות בפירות מעלליו.

עוד טוענת היא, כי לא ההסכם מותנה בתנאי המתלה, אלא ההסכם עם בעלי החלקה הסמוכה ומכל מקום - מאחר שבעיית דרך הגישה לחלקה נפתרה זה מכבר ממילא התפוגג תקפו של התנאי ואין עוד הצדקה שלא לקיים את ההסכם.

דיון ומסקנות :

דין הבקשה להידחות ולוּ בשל העובדה שלא צורף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות הרבות המועלות בה. במיוחד תמוה הוא שהטענות לענין פרשנותו של ההסכם ומשמעות סעיף 5 אשר בו, נטענות ע"י המבקש, שאינו צד להסכם, ללא שצורף לנטען, תצהיר מטעם הצד להסכם – הוא הבעלים.