גבי בן-גלים חברה לבנין בעמ נ' עיריית עכו ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני ו/או צו עיכוב הליכים זמני עד למתן החלטה בהמרצת פתיחה בתיק כאן, אשר יורה על עיכוב כל ההליכים הקשורים לפריטי הציוד המשרדי אשר פורטו בהמרצת פתיחה (להלן: "המיטלטלין") אותה הגישה המבקשת כנגד המשיבים, לרבות מתן צו אשר יאסור על המשיבים מלעקל ו/או לתפוס ו/או להוציא ממשרדי המבקשת ו/או מחזקתה פריט כלשהוא מפריטי המיטלטלין.

2.בהחלטתי מיום 31.10.12 קבעתי כי לא צורף כל מסמך המעיד על נקיטת הליכי הוצאה לפועל אשר יש בגינו לתת צו לעיכוב הליכים ועל כן הבקשה נדחתה. ביום 26.6.13 המבקשת הגישה הבקשה בשנית, וצירפה לבקשה תעודה לתפיסת מיטלטלין, ממנה עולה כי בכוונת המשיבה 1 (להלן: "העיריה") לתפוס את המיטלטלין.

3.ביום 14.11.13 התקיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקר הבעלים והמנהל של המבקשת, מר גיל בן גלים (להלן: "מר בן גלים").

טענות המבקשת

4.המבקשת הינה חברה העוסקת ביזמות ובניה ומקום מושבה הינו ברח' ירושלים 3 בקרית ביאליק (להלן: "הנכס").

5.המשיבה 2, "בן גלים חברה ליזמות ונכסים בע"מ", ובשמה הקודם "בן גלים חברה לאירוח ותיירות בע"מ", היא חברה אשר מאז שנת 1977 ועד לשנת 2011 החזיקה במבנה המצוי בעכו, הנמצא בבעלות העירייה ו/או מי מטעמה. בשנת 2011 הוחזרה החזקה במבנה לעירייה.

6.מקום מושבה של המשיבה 2 לשם קבלת דברי דואר אמנם מצוי בנכס, אולם מדובר בכתובת למסירת דברי דואר בלבד, שכן הנכס משמש אך ורק את המבקשת ומצוי בבעלותה. העתק מנסח רישום המקרקעין צורף כנספח א' להמרצת הפתיחה.

7.כלל המיטלטלין המצויים בנכס נרכשו מכספה של המבקשת ושייכים למבקשת בלבד ואין למשיבה 2 כל זכות במיטלטלין.

8.למבקשת ידוע כי לעירייה ישנן טענות כנגד המשיבה 2 ולפיהן טוענת העיריה כי המשיבה 2 חבה לה כספים בגין חובות ארנונה, וכי עקב חוב זה החלה העיריה לנהל הליכי גביה כנגד המשיבה 2. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ו/או ההליכים המנהליים שננקטים כנגד המשיבה 2, בכוונת העירייה לבצע הליך של עיקול המיטלטלין, וזאת שעה שכלל המיטלטלין אינם שייכים כלל למשיבה 2 אלא למבקשת.

9.למבקשת אין כל חוב כלפי העיריה וחובותיה של המשיבה 2 אינם חובותיה של המבקשת. בעניין זה צירפה המבקשת הצהרה של רואה החשבון של המבקשת, לפיה המיטלטלין שייכים למבקשת, נרכשו מכספה ורשומים בספרי החברה של המבקשת על שמה.

טענות העירייה

10.דינה של הבקשה להידחות על הסף מכיוון שאינה עומדת בדרישות תקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בבקשה אין כל פירוט של עובדות המקרה, לא צורפו טיעונים משפטיים ואסמכתאות מתאימות. לבקשה צורף מכתב סתמי של רואה החשבון של המבקשת, כאשר לא צורף למכתב זה תצהיר כנדרש, ולא צורף כל מסמך התומך בגרסת רואה החשבון לפיה המיטלטלין נרכשו על ידי המבקשת.

11.לגופו של עניין, המבקשת כלל לא עומדת בדרישות המינימאליות של סעד זמני, באשר איננה מסתייעת בראיות מהימנות להוכחת התיק העיקרי.

12.במסגרת השיקולים שבית המשפט צריך לקחת בפניו בבואו לשקול את מתן צו המניעה, על בית המשפט להשתכנע בדבר סיכויי הצלחתה של המבקשת לזכות בתיק העיקרי.

13.סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), קובע כי מיטלטלין שעוקלו ב"חצרים שבהחזקתו" של החייב, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח אחרת. בבקשה דנן, אין חולק כי הכתובת שבה נמצאים המיטלטלין, הינה של המבקשת והמשיבה 2. לפיכך, על המבקשת לסתור את החזקה כי יש לחייב חלק במיטלטלין המצויים באותם חצרים.

14.אך גם אם תעמוד המבקשת בנטל זה, הרי שעל בית המשפט להרים מסך ולקבוע כי המבקשת והמשיבה 2 אינן שתי ישויות משפטיות נפרדות, לא מבחינה מהותית ולא מבחינת הנכסים.

15.הבסיס לטענה זו הוא כדלקמן:

א.הבעלים של המבקשת ומשיבה 2 זהים, על פי דו"ח מרשם החברות – מר גיל בן גלים.

ב.כתובתן הרשומה של המבקשת והמשיבה 2 זהה, ברח' ירושלים 3 קריית ביאליק (המבקשת אף לא ציינה בבקשה היכן מקום מושבה של המשיבה 2).