גבריאל נ' בזק ואח'

פסק דין

התובע טוען כי חתם כערב להלוואה אותה נטלו הנתבעים מאת בנק אוצר החייל. מחמת אי תשלום החוב נוהלו כנגדו הליכים משפטיים על ידי הבנק. התובע במסגרת הסדר עם הבנק שקיבל תוקף פסק דין, שילם סך של 24,000 ₪ ב- 24 תשלומים שווים. התביעה הנה לחייב את הנתבעים להשיב לו את התשלום האמור וכן לפצותו בגין נזקיו ועגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבע 1 טוען כי בהיותו פושט רגל ומאחר שהחוב כלול תיק פשיטת הרגל אין מקום לניהול ההליכים כנגדו.

באשר לנתבעת 2 זו טענה כי חתמה כערבה בלבד. החשבון בבנק נוהל על ידי הנתבע 1 ולא על ידה והוא זה שקיבל את ההלוואה. לאור זאת אין מקום לתביעה כנגדה.

בעניין זה טען התובע כי בנק אוצר החייל התייחס אל הנתבעת 2 כלווה לכל דבר. התובעת אף חתמה על מסמכי הבנק במקום המיועד לכך. התובע הפנה אל מסמכי הבנק לרבות כתב התביעה שזה הגיש כנגד הנתבעים והערבים.

באשר לנתבע 1 – בדיון שהתקיים ביום 14.10.09 הוריתי לנתבע 1 להמציא לתיק בית המשפט בתוך 15 יום אישור מאת כונס הנכסים בעניין זה. הנתבע 1 לא פעל כך.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי החלטתי לקבל את התביעה.

באשר לנתבע 1 - זה כאמור לא מילא אחר החלטתי ולא צירף אישור מאת כונס הנכסים הרשמי המוכיח את טענתו כי החוב נושא כתב התביעה כלול בתיק פשיטת הרגל. לאור זאת אין מקום לטענתו זו. אין מחלוקת גם כי הנתבע 1 נטל הלוואה מהבנק וכי התובע נתבע לשלם את החוב שיוחס לתובע. לא מצאתי מקום לטענות הנתבע שנטענו על ידו בדיון בעניין העדר חוב לכאורה. טענות אלה נטענו בעלמא. יש לציין כי הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה כלל . לאור זאת דין התביעה כנגד הנתבע 1 להתקבל.

באשר לנתבעת 2 – עיון במסמכים שצרף התובע לתיק בית המשפט במסגרת בקשה שכותרתה "בש"א באמצעות פקס" מלמד כי אכן הצדק עם התובע. הנתבעת חתמה על כתב ההתחייבות (נספח ה') במקום המיועד ללווה. זאת כנראה במכוון. העובדה שהנתבעת חתמה גם במקום המיועד לערבים אין בה כדי לגרוע מכך שהכוונה הייתה כי זו תהיה לווה ביחד עם הנתבע. בתחתית המסמך אף הוספה הערה על יד נציג הבנק כדלקמן " באישור פרץ חתימת בת הזוג (הנתבעת – הערת הח"מ) גם בטבלת הערבים".

זאת ועוד, בכתב התביעה שהגיש הבנק כנגד הלווים והערבים לרבות הנתבעים והתובע כאן (נספח א) נטען בסעיף 6 כדלקמן : "ביום 19.3.97 חתמו הנתבעים 1,2 (הם הנתבעים שכאן) על כתב התחייבות להלוואה..."

ובסעיף 7: "התובע (הבנק - הערת הח"מ), הלווה לנתבעים 1,2 לפי בקשתם ביום 20.03.97 סך 61,000 ₪ (להלן " הלוואה א" ), בתנאים כפי שנקבעו בכתב ההתחייבות וערבות להחזרת הלוואה.

הנתבעים 3,4 ( התובע וערבה נוספת – הערת הח"מ) התחייבו כערבים לפירעון הלוואה זו."

כנגד הנתבעים כאן אף ניתן פסק דין לטובת הבנק.

מן האמור לעיל עולה כי הנתבעת שמשה כלווה וכי התובע ערב בין היתר להתחייבויותיה כלפי הבנק. לאור זאת דין התביעה להתקבל גם כנגד הנתבעת 2.

סוף דבר התביעה מתקבלת . התובע מבקש כי הנתבעים ישיבו לו את הסכום ששילם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מדצמבר 2005 על כל הסכום, שעה שהסכום שולם על ידו ב -24 תשלומים של 1,000 ₪ כל אחד. התובע לא צירף תחשיב ואף לא שלם את האגרה הנוספת הנדרשת בגין כך. כן הוא מבקש פיצוי נוסף בסך של 6,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה ועגמת נפש.

לאור זאת ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סך של 24,000 ₪ . סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל.

בהתחשב בביטול זמנו של התובע ובהוצאות שנגרמו לו משך כל התקופה שקדמה להגשת כתב התביעה ולאחריה ישלמו הנתבעים בנוסף סך של 3,000 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' כסלו תש"ע, 25 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.