פסק דין
1.בפניי תביעה שטרית ע''ס 240,000 ₪, המתבססת על בקשה לביצוע שטר חוב שהגיש התובע נגד שניים , ביניהם , הנתבע , החייב מספר 2.
2.הבקשה אינה מפרטת מעמד הנתבע בשטר , וחתימתו הנטענת מופיעה בשטר הן כעושה השטר והן כערב לו.
3.הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר ובתצהירו טען כי לא חתם על שטר החוב, אלא על שטר אחר בסך 30,000 ₪ כערב לקבלת מימון בסך 24,000 ₪ מהתובע לצורך רכישת מכשירי אייפון יחד עם חייב 1 בסכום של 20,000 ₪ , כאשר הרווח הצפוי לו ולחייב מספר 1 , הסך של 4,000 ש"ח .
4.לדבריו חתם על שטר החוב בפני התובע במשרדו בבת ים ושם הסביר לו התובע שחלקו של התובע בעסקה עבור מתן ההלוואה הינו הסך של 6,000 ₪ ולכן סכום השטר הינו 30,000 ש"ח .
5.לאחר חתימת השטר בפני התובע בבת ים , התובע הפנה אותו לציינג' בת"א שם קיבל 24,000 ₪ במזומן אותם העביר לחייב מספר 1 ומאז לא שמע ולא ראה את התובע.
6.הנתבע הצהיר כי חייב מספר 1 מסר לתובע את מכשירי האייפון והיה עליו להשיב לנתבע את שטר החוב וצילום תלוש השכר ורישיון הנהיגה של הנתבע שהנתבע מסר לתובע.
7.הנתבע שואל הכיצד "צץ לו" השטר של 240,000 ₪ והוא משיב כי כאשר חתם על השטר בסך 30,000 ₪ הבחין שהתובע סורק אותו וכי אף העיר על כך לתובע והוא חושד שחתימתו על השטר זויפה באמצעות סריקה ממוחשבת.
8.הנתבע טוען כי קיבל מחייב 1 את חלקו ברווח בסך 2,000 ₪ , אך לא קיבל את השטר , צילום רישיון הנהיגה ותלוש השכר.
9.בית המשפט (כבוד השופט שקד) קיבל ההתנגדות על בסיס תקנה 205 (ג) לתקסד"א ומינה את המומחית טל חגג רוקח, לבדוק את חתימתו הנטענת של הנתבע על שטר החוב, ולהשוות אותה לכתבי יד אחרים, וזו קבעה שבסבירות גבוהה החתימה על שטר החוב אינה חתימתו של הנתבע, אלא ניסיון להעתיק אותה.
10.לאחר הגשת חוו"ד המומחית , הנתבע הגיש תצהיר משלים אליה צרף אישור בדבר הגשת תלונה למשטרה בגין זיוף חתימתו על השטר ומספר פסקי דין שאינם מחמיאים לתובע במספר עניינים.
11.התובע הגיש שלושה תצהירים מטעמו , תצהירו ותצהירי ה"ה דימיטרי אלאייף ומקסים בויקו הראשון בעלי חברת מאדק אימפיריאל עסקים פיננסים בע"מ (להלן:"מאדק") והשני מנהל אותה חברה.
12.התובע לא הגיש חוו"ד נגדית לעניין כתב היד על שטר החוב , אך ביקש לזמן המומחית מטעם בימ"ש לחקירה ואף הפקיד שכר עדותה מראש.
13.התצהירים מטעם התובע נוסחו באופן זהה בשינויים המחויבים ובכולם הופיעה אותה גרסה לפיה ביום 27.6.12 הופיעו במשרדי מאדק החייבים וחתמו בנוכחות התובע ושני חותמי התצהירים מטעמו על שטר החוב .
14.בתצהיר התובע הופיעה גרסה לפיה סוכם שהוא יממן עבור החייבים רכישת טלפונים ניידים בסך של 120,000 ₪ שהם ירכשו אותם מההוצל"פ כנגד חתימתם על שטר חוב בסך 240,000 ₪ וכי הוא נעזר בשירותי מאדק כדי לברר האם לחייבים עבר פלילי שכן לאותה חברה תוכנת מחשב לביצוע הבדיקה והחתימה על השטר הייתה במשרדי אותה חברה
15.התובע טען שלאחר מספר ימים התברר לו שהחייבים נעלמו עם כספו ולכן פתח נגדם תיק הוצל"פ.
16.בתצהירי החותמים מטעמו הופיעה גרסה זהה , אם כי שונה מעט מגרסת התובע , לפיה התובע סיפר לשניהם לפני הפגישה הנזכרת במשרדם על עסקה לפיה החייבים ירכשו עבור התובע הטלפונים הניידים בסך נמוך יותר ממאה ועשרים אלף ₪ וישלשלו ההפרש עד הסך של מאה ועשרים אלף ₪ כרווח לכיסם.
17.בשני התצהירים נטען כי מר בויקו בדק האם לחייבים עבר פלילי ולאחר מכן חתמו החייבים על שטר חוב בסך 240,000 ₪ "(ששימש כערבות לכסף שייתן להם עבור קניית המכשירים הניידים)".
18.בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפני התייצבו התובע, ומר מקסים בויקו, מטעם התובע והנתבע. בתחילת הישיבה התובע הודיע כי הוא מוותר על חקירת המומחית.
19.מר גבריאלי טען כי בדק האם לנתבע עבר פלילי ומסר הכסף לנתבע ולחייב 1 וכי "הנתבע עצמו לקח השקית עם הכסף".