ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
35611-09-13
01/06/2014
|
בפני השופט:
רונן אילן
|
- נגד - |
התובע:
1. נימה מהדיפור 2. שחרוק מהדיפור
|
הנתבע:
ראובן גבריאלי
|
|
החלטה
בפני בקשתם של הנתבעים 1 ו- 3 (לאחר שהתביעה ביחס לנתבע 2 יושבה בהסדר פשרה ביום 24.3.14) להורות לתובע לצרף כתובע נוסף את מר שלמה גבריאלי (להלן: "שלמה"), בנו של התובע.
בתגובתו הודיע המשיב (התובע) על התנגדותו לבקשה. בהחלטה מיום 27.3.14 נקבע שיש למבקשים זכות תשובה, אך בהיעדר תשובה תוכרע הבקשה על יסוד הבקשה והתגובה.
בתביעה זו מתבררת עתירת המשיב (התובע) לחיוב המבקשים בתשלום סך של 185,559 ₪. בתמצית, לפי טענת המשיב בכתב התביעה פתחו שלמה והמבקש 1, נימה מהדיפור, חשבון בנק במסגרת עסק בו היו שותפים. העסק נקלע לקשיים, בחשבון הבנק של העסק נותרה יתרת חוב גדולה שהבנק דרש את פירעונה, נכרת הסכם לפיו יפרע החוב לבנק בחלקים שווים, ברם המבקש 1 לא עמד בהסכם. כדי להימנע מהליכים מול הבנק, בא המשיב (התובע) לעזרת שלמה ושלם גם את מלוא חובו של המבקש 1. טוען לפיכך המשיב שעל המבקש 1 להשיב לו את מלוא הכספים ששילם לבנק ואילו המבקש 2 (הנתבע 3) ערב לכך בערבות אישית.
לטענת המבקשים יש להורות על צירוף שלמה כתובע נוסף שכן לבד הבנק היו למבקש 1 ולשלמה נושים רבים ולהם דווקא המבקש 1 פרע את החובות, כך שזכותו להתקזז על כך מול שלמה וראוי שזאת ייעשה בהליך אחד. עוד טוענים המבקשים שאם תתקבל התביעה הם יהיו חשופים לתביעה משלמה שכן ההכרעה בתביעה זו לא תחייב אותו. על בסיס טענות אלו הוגשה הבקשה.
בטענות המבקשים אין ממש.
ראשית, הבקשה מתבססת על טענות עובדתיות ברם הבקשה כלל איננה נתמכת בתצהיר ודי בכך כדי לדחותה.
שנית, אמנם לפי תקנות סד"א יש לביה"מ סמכות רחבה להורות על צירוף בעלי דין ברם יש הבחנה ברורה בין מצב בו עותר תובע לצירוף נתבע לבין מצב בו עותר נתבע לצירוף נתבע נוסף או תובע נוסף. ברור שלא בנקל יכפה ביה"מ על תובע לצרף תובע נוסף כשאין הוא חפץ בכך.
לפי טענות המשיב בכתב התביעה, הוא עצמו, ולא שלמה, שילם כספים לבנק וזכאי להיפרע מהמבקשים. כשזו הטענה, לא ברור מדוע יש לכפות על המשיב לצרף תובע אשר לפי שיטת המשיב אין לו זכויות כלפי המבקשים ואולי גם לא מעוניין לבוא עימם חשבון.
שלישית, ניתן בנקל להפיג את כל החששות שמעלים המבקשים גם בלי כפיית תובע נוסף על המשיב, פשוט באמצעות הגשת הודעת צד ג', שאז היה שלמה מצורף כבעל דין, הוא היה מחויב בתוצאות ההליך והיה מביא את גרסתו. המבקשים לא עשו כן ואם כך ניתן היה לעשות, לא ברור מדוע פסעו המבקשים דווקא בנתיב של כפייה על המשיב לצירוף תובע.
נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך של 4,000 ש"ח בלא קשר לתוצאות ההתדיינות.
ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ד, 01 יוני 2014, בהעדר הצדדים.