גדבאן נ' שמעוני

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 29.4.12. כן בפני תגובת המשיב לבקשה.

2. התביעה הוגשה בגין שכר טרחה ראוי לו זכאי המשיב, לטענתו, בגין טיפולו בתביעה משפטית עבור המבקש, לרבות הליכי הוצאה לפועל, שהניבו תוצאות חלקיות בלבד.

3. לטענת המבקש, לא הגיש כתב הגנה במועד, מהטעם שנזקק לייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בהעדר אמצעים כספיים לשלם עבור ייצוגו בתביעה זו. קבלת הייצוג ארכה זמן, ובינתיים ניתן פסק הדין. כן טוען המבקש, כי התביעה התיישנה, או לחלופין – היא נגועה בשיהוי. מעבר לכך טוען המבקש, כי המשיב גבה כספים בתיק ההוצאה לפועל, מבלי להעבירם לידיו, ולאחר שהגיש המבקש תלונה בלשכת עורכי הדין, החליט המשיב להגיש נגדו תביעה זו.

4. לטענת המשיב, המבקש הסתיר את העובדה, שהתלונה בלשכת עורכי הדין נדחתה. כן הוא טוען, כי אין בפי המבקש הגנה כל שהיא, ואף טענת ההתיישנות אינה מועילה לו בנסיבות העניין, מאחר ואף לשיטת המבקש, הוסכם כי תשלום שכר הטרחה יהיה מתוך הכספים שייגבו בתיק ההוצאה לפועל, ובמובן זה – עילת התביעה לא התיישנה, שכן מירוץ ההתיישנות לא החל כל עוד זכות התביעה שלו כלפי המבקש לא הבשילה.

5. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

6. המבקש בבקשה זו אינו טוען לפגם בהמצאה, ועל כן בקשתו תיבחן על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

באשר לעצם המחדל אשר הביא לאי הגשת כתב הגנה במועד, הרי שאין הוא יושב לפתחו של המבקש, אשר נזקק לשירותי ייצוג משפטי מהלשכה לסיוע משפטי, ונאלץ להמתין עד לאישור הייצוג, מבלי שיש לו שליטה על משך הזמן שאורך התהליך. יש לקחת בחשבון גם את העובדה, שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה זמן קצר לאחר שפסק הדין ניתן, כך שאין מדובר בנתבע ש"ישן על זכויותיו".

לגופו של עניין, נראה כי יש טעם בטענות המשיב, באשר לחולשת טענות המבקש, בהקשר של התיישנות ושיהוי, משאין מחלוקת בין הצדדים, כי הוסכם שהמשיב ינסה לגבות מהחייב את הכספים, ומתוך כספי הגבייה ישולם סכום שכר הטרחה. יחד עם זאת, טענת המבקש בדבר גביית כספים שלא הועברו לידיו, הגם שאינה נתמכת בראיות לעת עתה, עשויה להקים הגנה מפני התביעה, ולצורך הדיון בבקשה לביטול פסק דין – די בכך. יתר על כן, התביעה מלכתחילה הוגשה בגין שכר טרחה "ראוי", כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש, ועל כן יש לאפשר למבקש להעלות טענותיו אף באשר לגובה אותו שכר טרחה ראוי.

בנסיבות אלה, אני רואה לנכון להורות על ביטולו של פסק הדין.

7. הואיל ואין חולק כי כתב התביעה הומצא כדין, ומחדלו של המבקש (אף אם נזקק לייצוג משפטי חינם) הוא שהביא למתן פסק הדין ולצורך בביטולו, יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיב, אם כי אלו ייקבעו, בנסיבות העניין, בסכום מתון. יצויין, כי המבקש, אף אם נזקק לסיוע הלשכה לסיוע משפטי, יכול היה לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה מטעם זה, ויש להניח, כי לבקשה זו הייתי נעתרת.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בסך 800 ₪, וזאת ללא קשר להמשך ההליך העיקרי.

8. המבקש יגיש כתב הגנה תוך 45 יום.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.