החלטה
בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט יעקב בכר) מיום 17.3.10 לפיה הורה בית משפט קמא על שחרור העורר בתנאים מגבילים ובכללם מעצר בית בפקיעין, במרחק מבית הוריו בכפר חורפיש, מקום האירוע.
ב"כ העורר, בערר שהגיש, טוען לדיות הראיות וטוען כי יש מקום להקל בתנאים שהושתו על העורר, ובשלב ראשון מבקש להורות על מעצר העורר, "מעצר בית", בבית הוריו.
עפ"י עובדות כתב האישום שהוגש, ביום 15.2.10 בכפר חורפיש, חברו העורר עם אחר ותקפו את מר נעמה בלוט, להלן: "המתלונן", באופן שכשהגיע למקום רגלית יצאו העורר והאחר מרכבם, כאשר האחר נושא בידו מפתח צלב עשוי מברזל. האחר היכה את המתלונן וכשהמתלונן הרים את ידו כדי להגן על ראשו, נפגע בידו. כתוצאה מכך נגרם לו שבר בכף יד ימין.
העורר, מאוחר לאירוע המפורט לעיל, תקף את המתלונן באמצעות מקל עץ בכך שהיכה בגבו ובכתפו השמאלית. למתלונן נגרמו חבלות, אשר מתועדות בתיק החקירה, בגבו ובכתפו.
עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים וזאת כאשר אני מעיינת בתלונת המתלונן בעימות ובתוצאות האירוע והפגיעות המתועדות.
העורר מעלה תמיהות אשר דומה כי אינן מכרסמות בראיות התביעה במידה כזו השוללת כבר עתה את הבסיס הסביר להרשעה.
ב"כ העורר הגיש מספר תצהירים של עדים אשר נכחו במקום האירוע, במסגרתם נטען כי חלקו של העורר קטן מהנטען, כאשר עד אחד אף טוען כי העורר הפריד בין הצדדים, אך לא היה חלק מהתקיפה.
מחד, נכון היה כי המשטרה תעבה את החקירה ותדאג לברר האם יש עדים לאירוע כדי לשפוך אור על אופן התרחשותו, דבר שלכאורה לא נעשה, אך מאידך, ראוי כי אציין שהעורר והאחר נשאלו על עדים שנכחו בשלב החקירה ומצאו שלא להפנות לעדים ספציפיים.
יחד עם זאת, אני סבורה כי עוצמת הראיות אינה כעוצמת הראיות הנטענת על ידי התביעה, וזאת בנוסף לעובדה כי עפ"י עובדות כתב האישום דומה כי חלקו של העורר היה בשלב המאוחר לאירוע, אם כי עדיין בגדר התקיפה הנטענת.
אשר לעילת המעצר;
אני סבורה כי קיימת עילת מעצר שעניינה מסוכנותו של העורר, וזאת בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ועל רקע טענת המתלונן, כי במסגרת האירוע צעק העורר לעברו: "אתם נוצרים, תסתמו את הפה, אסור לכם לדבר בכפר".
דא עקא, שכמו שסברתי בהחלטתי הקודמת, אני סבורה כי יש מקום לשקול הקלה בתנאים שהושתו על העורר ועל כן נשלח העורר להכנת תסקיר מפורט. בין לבין, הגיש שירות המבחן בקשה לדחיית הגשת התסקיר עד לאחר פגרת הפסח ולא לפני 22.4.10.
נוכח מצוקת המועדים של שירות המבחן מצאתי לבדוק האם ניתן כבר עתה להקל בתנאים עד להכנת תסקיר שירות המבחן.
בנסיבות אלה, שמעתי את אביו של העורר אשר מצאתי כי מבין את משמעות הפיקוח על בנו 24 שעות ביממה, וכן מצאתי כי הוא מבין את האחריות שהוא נוטל על עצמו להודיע למשטרה ככל שהעורר יפר את תנאי השחרור.
בנסיבות אלה, על רקע חלקו של העורר ובשים לב לעובדה כי אין לעורר הרשעות קודמות וזו לו הפעם הראשונה שנפגש עם רשויות החוק, מצאתי להקל בתנאי השחרור ולהורות כי מעצר הבית שהושת על העורר יהיה בבית הוריו, כאשר כל העת יהיה העורר בפיקוח אביו. כמו כן אציין שמאז האירוע חלף חודש אשר דומה כי נתן אותותיו בעורר, כך אני מתרשמת מהעורר.
העורר יימצא או בבית ההורים ביחד עם אביו, או בדירה שמעל לחנות שמפעיל אביו, גם כן בפיקוח של אביו. ככל שאביו יבקש להיעדר מכפר חורפיש, יחזור העורר למעצר בית בכפר פקיעין, כפי שהורה בית משפט קמא.
בכל מעבר ומעבר יהיה העורר מלווה באביו.
יתר תנאי השחרור יישארו על כנם ובית המשפט יבחן אותם על רקע תסקיר מעצר אשר יוכן לאחר פגרת הפסח.
בית המשפט יקבע מועד דיון בהתאם לתסקיר שיוכן כאמור.