ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
12898-10-09
30/11/2009
|
בפני השופט:
אליקים אברהם
|
- נגד - |
התובע:
יגאל גדליהו
|
הנתבע:
עירית חיפה
|
|
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (שכונה החלטה) מיום 13.9.09 של בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת ש' פומרנץ) בת"ת 4509-07-08, לפיו נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש ונקבע כי ההליכים בתיק ההוצאה לפועל 02-12063-08-6 יימשכו כסדרם ע"י המשיבה/התובעת כנגד המבקש/נתבע.
כב' הרשמת חייבה בנוסף את הנתבע לשלם הוצאות לתובעת בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין 13.9.09 ועד למועד התשלום בפועל.
עובדות
התובעת- עיריית חיפה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע - חוכר בנכס ברח' צפרירים 2 חיפה לתשלום סכום של 14,615.91 ש"ח, סכום המהווה למעשה השבת הוצאות הריסת תוספות בניה שהוצאו ע"י התובעת.
ביום 14.8.02 הוצא צו הריסה מנהלי להריסת תוספת בניה – גגון שבנה הנתבע שלא כדין בקומת הקרקע בנכס הנ"ל.
ביום 3.11.03 הוצא צו הריסה מנהלי נוסף להריסת תוספת בניה – קירוי חורף שבנה הנתבע בקומת הקרקע בנכס הנ"ל שלא כדין, בצמוד לתוספת בנית הגגון.
ביום 22.12.03 ומשלא ביצע הנתבע את הריסת תוספות הבניה הנ"ל, ביצעה התובעת באמצעות קבלן מטעמה את הריסת שתי התוספות, לאחר שהחלה ההריסה פנה הנתבע לשם הוצאת צו שיפוטי לעיכוב ביצוע ההריסות ולפיכך ההריסה בוצעה בחלקה ע"י התובעת.
משלא שילם הנתבע את עלות ההריסה שביצעה התובעת, התובעת פנתה בתביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום להשבת הוצאותיה בגין ביצוע ההריסה. בית משפט קמא דחה את בקשת הנתבע לרשות להתגונן וקבע כי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם וכן חייב הנתבע בתשלום הוצאות.
בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה ע"י בית משפט קמא (ר' החלטת הרשמת מיום 9.11.09).
תמצית טענות הצדדים:
המבקש פנה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לדיון בערעור הקבוע ליום 12.1.10, לבקשה צורף תצהירו של המבקש. המבקש מפנה לנימוקי הערעור שהוגש על פסק הדין של בית משפט קמא. המבקש מוסיף כי עיכוב ביצוע פסק הדין חיוני והכרחי כדי לשמור על הסטטוס קוו עד להכרעה בערעור. לטענתו לא ייגרם נזק למשיבה באם יעוכב ביצוע פסק הדין.
המבקש מוסיף כי סיכוי הערעור טובים ודי אם יזכיר את ההלכה לעניין הרשות להתגונן המתקיימת בעניין זה. במקרה זה כלל לא ברורה זכות המשיבה לגבות כספים עבור צו הריסה שהוצא שלא כדין.
המבקש טוען כי נקלע למצוקה כלכלית ונקיטת הליכי הוצל"פ עלולים לגרום לקריסת משפחתו מבחינה כלכלית.
המשיבה מתנגדת לבקשה, היא טוענת כי סיכויי הערעור קלושים ביותר, מאזן הנוחות נוטה כלפיה. המשיבה מוסיפה כי היא רשות מקומית הפועלת עפ"י דין וברור כי אם בימ"ש שלערעור יורה למשיבה על השבת הכספים למבקש היא תעשה כן לאלתר.
המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה חוזר על טיעוניו.
דיון
כלל הוא כי פסק דין צריך להיות מבוצע מיד לאחר הינתנו והגשת ערעור לא תעכב את ביצועו, כלל זה מוסדר בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
הפסיקה קבעה שתי אמות מידה בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין האחת, סיכויי הערעור והשניה מאזן הנוחות. כאשר על בית המשפט לעשות איזון בין האינטרסים השונים וכן לבחון האם ביצוע פסק הדין יקשה על השבת המצב לקדמותו.
הלכה ידועה היא כי עיכוב ביצוע פסק דין כספי ייעשה במקרים חריגים בלבד. כאשר הנטל המוטל על המבקש הינו כבד יותר, על המבקש במקרה זה לתמוך טענותיו בראיות התומכות בבקשתו והמצביעות על נסיבות יוצאות דופן המצדיקות היעתרות לבקשה.