החלטה
בבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית
בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.
מדובר בתביעה כספית בסך של 200,000 ₪ המושתתת על עילות שיסודן בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ובחוק עוולות מסחריות התשנ"ט – 1999.
במסגרת כתב ההגנה מטעמם, טענו הנתבעים כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית לבית המשפט לדון בתביעה לאור לשון סעיף 40 (4) (ט) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984.
במסגרת דיון שהתקיים בתיק היום, עמדו הנתבעים על דיון בטענה ועל כן , לאחר שגובשו הבנות דיוניות מסוימות באשר לאופן המשך ניהול ההליך, טענו הצדדים בקצרה לעניין זה.
התובע טען כי דין הטענה להידחות באשר מטרת התיקון שבוצע בלשון סעיף 40 (4) לחוק בתי המשפט נועדה למנוע פיצול דיונים בפני שני מותבים במצב דברים בו קיימת בקשה למתן צו אשר תידון בפני מותב אחד ואילו התובענה הכספית תידון בפני מוטב אחר. ההליך נשוא התביעה דנן טומן בחובו עילת תביעה כספית בלבד לפי חוק עוולות מסחריות וכן על יסוד עילות נוספות שמקורן בדיני הנזיקין, על כן נתונה הסמכות לבית משפט זה.
לאחר שבחנתי טענות הצדדים נחה דעתי כי דין טענת הנתבעים להידחות באשר לבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בתובענה.
אין, למעשה, חולק כי הסעד המבוקש בתביעה, שהוא סעד כספי בלבד, הינו סעד המצוי ברגיל בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום. עם זאת, טוענים הנתבעים כנגד סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה על הוראת ס' 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובעת, לטענתם, את סמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי לדון בתביעות הנוגעות לקניין רוחני.
הוראת ס' 40(4) לחוק בתי המשפט קובעת את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון ב-
"תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" - תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
.
(ט)חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999".
הוראה זו נחקקה בשנת 2003, במגמה למנוע פיצול סעדים בתביעה בענייני קניין רוחני, באופן שצווי מניעה או צווי עשה, ששוויים אינו ניתן להערכה ידונו בבית המשפט המחוזי, בעוד שסעד כספי הנתבע כסעד משני והכרוך בתביעה זו, ואשר סכומו נופל מן הסכום שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי, ידון בבית משפט השלום (וראה ההלכה, כפי שהייתה בטרם התיקון, בהחלטתו של כב' השופט ת' אור ברע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' רחל שוורץ, פ"ד נג(1) 670).
התיקון לחוק, אשר בא להקל עם בעלי הדין ועם בתי המשפט, ולמנוע את ההכבדה הנובעת מן הדיון הכפול, מאפשר לתובע לכרוך תביעתו לסעד כספי בתביעתו לצווי מניעה וצווי עשה בתחום הקניין הרוחני, גם כאשר הראשונה מצויה, על פי סכומה, בתחום סמכותו של בית משפט השלום. ואולם, אין בתיקון זה כדי להשפיע על גורלה של תביעה לסעד כספי בלבד. זו, כאז כן עתה, תידון לפי כללי הסמכות הרגילים. אם נותר ספק כלשהו בעניין זה, ניתן להסתייע בדברי ההסבר להצעת החוק המציינים במפורש כדלהלן:
5129371
"הצעת החוק אינה משנה את הסמכות העניינית לדון בתביעות בענייני קניין רוחני שמבוקש בהן סעד כספי בלבד, אשר ימשיכו להיות מוגשות לבית המשפט המתאים לפי סכום התביעה" (ראה הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 34) (כריכת סעדים בתביעות בענייני קניין רוחני), התשס"ג-2003, הצ"ח 30, מיום 3.6.03, בע' 478).
ההני מורה, איפוא, על דחיית הטענה בדבר היעדר סמכות עניינית ומחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד לשאת בהוצאות הבקשה בסך 1200 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
באשר להמשך ההליכים בתיק ועל יסוד ההסכמות הדיוניות אשר גובשו במסגרת הדיון היום, הנני מורה לצדדים כדלקמן:
הצדדים יתאמו מועד לישיבת גישור ישירות מול משרד עורכי דין שלמה כהן בכתובת בית ג.ר.א.ס, דרך בר יהודה 50, ת.ד. 444, נשר 36680טלפון: 04-821_8060 פקס: 04-821_8070 . שכר טרחת המגשר ישולם בחלקים שווים על ידי הצדדים.