ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
28839-02-10
24/10/2010
|
בפני השופט:
רחל ערקובי
|
- נגד - |
התובע:
1. דרור בר נתן 2. דורית בר נתן
|
הנתבע:
רחל גואטה
|
|
החלטה
בפניי בקשה לסילוקה של התביעה על סף.
התובעת הגישה תגובה, וב"כ הנתבעים הגיש תשובה לתגובה.
מסיבות שאינן ברורות התובעת בחרה להגיש מסמך אותו כינתה, תשובה לתשובה, אלא שהתקנות אינן מכירות סוג כזה של תשובה ובוודאי שאין לאפשר המשך טיעונים בלא בקשה כדין ובלא עמדת הצד שכנגד, ולפיכך, הבהרתי, כי אין בכוונת ביהמ"ש להתייחס כלל ועיקר לאותו המסמך.
הבקשה שבפניי תידון על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה בהתאם לתקנות.
טענות הנתבעים:
התביעה הינה לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרים לה לכאורה בשל סירובם של הנתבעים לחתום על הסכם עם הקבלן, במסגרת הליך של פינוי-בינוי.
על פי ההסכם, ההסכם בין הדיירים במתחם לרבות התובעת לבין הקבלן, מותלה בארבעה תנאים מצטברים, אשר על הקבלן למלאם עד ולא יאוחר מיום 16.11.2010.
על פי הטענה, נכון למועד הגשת כתב התביעה המתוקן, לא התקיימו התנאים המצטברים הללו על ידי הקבלן, וזאת ללא כל קשר לנתבעים או למי מטעמם.
הנתבעים טוענים, כי התביעה מוקדמת , תיאורטית, וכי בכל מקרה התנאים המתלים בהסכם לא התקיימו, וספק רב אם יוכלו להתקיים לפני המועד הקובע בהסכם.
על פי עמדת הנתבעים, על מנת להצליח בתביעה, על התובעת להראות כי ההסכם פקע מחמת התנהגות הנתבעים וכי נכון למועד הגשת התביעה, הרי התובעת בעצמה מאשרת, שהתנאים המתלים טרם התמלאו ללא קשר לנתבעים, וכי לא חלף המועד לקיומם.
במצב עניינים זה, טוען הנתבע ביהמ"ש צריך לסלק את התביעה על סף, מאחר וייתכן ועד ליום 16.11.2010 הקבלן לא יוכל למלא את התנאים המתלים, ומשכך החוזה יפקע ללא כל קשר לנתבעים.
עוד נטען, כי התובעת לא צרפה מסמך מהותי, והוא הסכם ההארכה, ומשלא צורף גם מטעם זה יש להורות על סילוקה של התובענה על סף.
טענות התובעת:
התובענה נוגעת לזכותה לעתור לקבלת פיצוי כספי מדייר סרבן, בהתאם להוראות חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006, וכי הנתבעים הינם בגדר דיירים סרבנים אלה.
התובעת טוענת, כי כל העובדות הנדרשות על פי הוראות החוק המזכות אותה בקבלת פיצוי כספי, יוכחו על ידה ונטענו על ידה במסגרת התביעה המתוקנת, ובכלל זה, קיומו של רוב מיוחס שהסכים לעסקה, סירובם של הנתבעים, היות הסירוב מנימוקים בלתי סבירים, והוכחת הנזק.
התובעת טוענת, כי לשון החוק אינה מחייבת קיומו של הסכם עם הקבלן, או פקיעתו של ההסכם. החוק עוסק ביחסים שבין הדיירים בינם לבין עצמם, ולפיכך, ככל שהתובעת תוכיח את הטענות העובדתיות העולות מתביעתה, הרי לטענתה תזכה בסעד כספי על פי הוראות חוק פינוי-בינוי.
עוד נטען, כי אין המדובר בנזק תיאורטי, משום שסירובו של דייר לחתום על הסכם מסכלת את עסקת פינוי-בינוי.
לפיכך, עותרת התובעת להורות על דחיית הבקשה.
טענות הנתבעים בכתב התשובה: