גוויל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הועדה הרפואית לעררים (פגעי עבודה) בהחלטתה מיום 22.7.12 הותירה על כנה את החלטת הוועדה לעררים הקודמת.

         2.הועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 48323-12-11 מיום 28.5.12 בו נקבע:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים נפגעי עבודה (התכנסה בעקבות תאונת עבודה מיום 13/06/2007) על מנת שהוועדה תתייחס לבדיקת ה- EMG מיום 29/06/2011. המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון בפני הוועדה ויוכלו לטעון את טענותיהם בעניין זה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה".

3.המערער טוען כי הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין מאחר ולא התייחסה בצורה מפורטת ומנומקת לממצאי ה--EMG מהם עולים בוודאות ממצאים אשר מצביעים על בעיה רפואית בעמוד השדרה אשר מקורם בצורת ההליכה הפגומה (אשר נובעת מהתאונה).

המערער טוען כי הוועדה לא בחנה היטב ולא נתנה משקל מתאים ונכון לתלונות שהושמעו לפניה. לטענתו, לאור פסק הדין, קמה לו זכות לטעון את כל הטענות הקשורות לבדיקת ה- EMG אשר עוסקת בהקשר של עמוד השדרה המותני. בנסיבות אלה, מבקש המערער להשיב את עניינו אל ועדה בהרכב אחר.

4.ב"כ המשיב טוען כי הוועדה קיימה את פסק הדין. לטענתו, זכות הטיעון שניתנה בהתאם לפסק הדין מוגבלת לבדיקת ה- EMG ומשכך הוועדה לא היתה צריכה להתייחס לטענות המערער בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה בעמוד השדרה המותני לבין התאונה ולכן לדעתו דין הערעור להידחות

        5.הוועדה שמעה את המערער ובא כוחו ורשמה את נימוקיו:

"העו"ד- הועדה 11/8/11- קבעה שלא היה תיעוד לענין גב תחתון בסמוך לתאונה ולא התלונן בועדות קודמות ולכן הועדה שוללת קש"ס. ועדה לעררים בהרכב זה קבעה באשר לכאבי הגב שהופיעו שאינם קשורים לאירוע- מצטט את הועדה, בדיקת ה- EMG מצביעה על רדיקולופטיה בגובה 1S דו צידי וכן הלאה- לטענתנו לא היו תלונות סמוך לתאונה בגין הגב. העו"ד מבקש שהועדה תתייחס לענין הקש"ס לעמ"ש מותני ולעניין זה במסמך שניתן לועדה מיום 16/05/10- מכתב שחרור מצויין- התחלת כאבי גב עם רדיקולופטיה. הבעיות החלו עקב ובשל הפגיעה ובשל הליכה בלתי יציבה. ד"ר טיסיון בחוו"ד ציין כי מדובר בנכות נגזרת, קרי בעיות הגב החלו עקב ובשל האירוע מיום 13/6/07. ברצוני להסב את תשומת לב הועדה לקבוע כי פגיעה מסויימת היא נגזרת או מוספת לנכות המוכרת. חוזרים לנימוקים- של הגבלה בתנועות- כפי שצויין בועדה קודמת".

6.בפרק הסיכום והמסקנות קבעה הועדה:

"C.T- תשובה מתאריך 12.11.11- בלטי דיסק בגובה 4L-3L עם שינויים ניווניים מפושטים הן מלפנים והן בקידמת החוליות עם קשרים גרמיים. עפ"י פס"ד על הוועדה להתייחס לתשובת ה- E.M.G. יש לציין כי בפרוטוקול הוועדה קיימת התייחסות לטענותיו של העו"ד וכבר נקבע שאין קש"ס בין כאבי הגב לנכות המוכרת. באשר ל- E.M.G קיימת גם התייחסות ומצויין במפורש- שלא נמצא ביטוי קליני לממצאים ב- E.M.G ולמעשה לא נמצא קיפוח נוירולוגי. אין שינוי בהחלטת הועדה".

     7.הוועדה התייחסה לבדיקת ה- E.M.Gוקבעה כי לא נמצא ביטוי קליני לממצאים ב- E.M.G וכי למעשה לא נמצא קיפוח נוירולוגי. משהוסכם כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לבדיקת ה- E.M.G, על הוועדה להתייחס לבדיקה זו ולאפשר לב"כ המערער לטעון טענותיו בעניין בדיקה זו.

כאמור, המערער טוען שטענותיו בקשר לפגימה בעמוד השידרה המותני מוצאים ביטוי בבדיקת ה E M G. הוועדה קבעה בפרק הסיכום ומסקנות כי "בפרוטוקול הוועדה קיימת התייחסות לטענותיו של העו"ד וכבר נקבע שאין קש"ס בין כאבי הגב לנכות המוכרת".

8.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שמן הראוי שהוועדה תסביר האם יש בתוצאות בדיקת הEMG ממצא כלשהו בקשר לעמוד השדרה המותני, ככל שבבדיקת ה E M G יש ממצא כאמור יש לאפשר למערער וב"כ לטעון גם בעניין הקשר הסיבתי בין התאונה לבין העמ"ש המותני.

9.אני לא מקבל את טענת המערער שיש להחליף את הרכב הוועדה, אלא יש לאפשר לה להסביר האם יש בבדיקת ה E M Gממצא כלשהו בקשר לעמוד השדרה המותני.

10.סופו של דבר- עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה על מנת שתסביר האם יש בתוצאות בדיקת הEMG ממצא כלשהו בקשר לעמוד השדרה המותני, ככל שבבדיקת ה E M G יש ממצא כאמור יש לאפשר למערער וב"כ לטעון גם בעניין הקשר הסיבתי בין התאונה לבין העמ"ש המותני. המערער וב"כ יזומנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת.

11.מאחר והערעור התקבל בחלקו ובחלקו האחר נדחה, כל צד ישא בהוצאותיו.

12.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

 ניתן היום, ב' תמוז תשע"ג, (10 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.