גוטליב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע לדחות, תחילה במלואה ולימים באופן חלקי, את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון.

רקע

2. התובעת, ילידת 1986, הגישה ביום 20.1.2011 תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 15.11.2010 ועד למועד הלידה. התביעה נדחתה בהחלטת המוסד מיום 29.6.2011 לאחר שרופא המוסד הגיע לכלל מסקנה כי הפסקת העבודה של התובעת לא נדרשה בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

3. במסגרת ההליכים המקדמיים שהתקיימו בפני סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי, הגיעו הצדדים לידי הסכמה ולפיה יש למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בדבר הצורך בשמירת הריון בעניינה של התובעת. זאת על יסוד עובדות מוסכמות. כן ביקשו הצדדים כי ההליך יתנהל בפני דן יחיד. בהחלטה מיום 7.6.2012 מונתה ד"ר שפרה זהר כמומחית, יועצת רפואית מטעם בית הדין (להלן: המומחית).

4. העובדות שהונחו בפני המומחית הן אלה:

[א] התובעת הגישה לנתבע תביעה לקבלת גמלה לשמירת הריון בהתאם למסמך רפואי מיום 14.11.2010 שנתקבל מאת ד"ר ברונו רוזן, הרופא המטפל (להלן: ד"ר רוזן), והמורה על שמירת הריון מיום 15.11.2010 ועד למועד הלידה.

[ב] תביעת התובעת נדחתה לנוכח טענת הנתבע לפיה לא התקיימו בתובעת התנאים המזכים בקבלת הגמלה בחוק.

5. המומחית התבקשה להשיב לשאלה הבאה: האם מצבה הרפואי של התובעת הצדיק שמירת הריון במובן זה שהתובעת נאלצה להיעדר מעבודתה בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את התובעת או את עוברה, בתקופה שמיום 15.11.2010 ועד הלידה, או בחלק ממנה?

6. בחוות דעתה מיום 6.8.2012 תיארה המומחית את הממצאים העולים מתיקה הרפואי של התובעת ולפיהם ההוראה על שמירת ההריון ניתנה לתובעת מיום 15.11.2010, כשגיל ההריון היה 26 שבועות וחמישה ימים, עד למועד הלידה, שהתרחשה במזל טוב ביום 17.2.2011. המומחית פירטה את ממצאי בדיקות מעקב ההריון המצוינות בתיקה הרפואי של התובעת. בדיקת המעקב האחרונה נערכה ביום 13.2.2011, כשגיל ההריון היה 40 שבועות ויום אחד. בפרק שכותרתו מסקנות ודיון כתבה המומחית כך:

"מדובר באשה בת 24 שבעברה מות עובר תוך רחמי בשבוע 23. ההריון הסתיים על ידי הפלה/לידה יזומה בשיטת BOERO...היה סיכון מעט מעל הרגיל להפלה מאוחרת או ללידה מוקדמת בהריון המדובר.

ב-14.11.2010 בשבוע הריון 26.6, כשהרופא ד"ר רוזן מצא שעדיין יש התכווצויות ואורך צוואר בין 25 מ"מ ל-32 מ"מ (עדיין בגבול התקין), היה מוצדק לתת שמירת הריון מחשש דחוק ללידה מוקדמת; אך כאשר דבורה נראתה על ידו ב-26.12.2010, בשבוע 33.1 להריון, הצירים כבר לא היו, לא צוין שיש צירים או לחצים, ועל כן הייתה צריכה לחזור לעבודתה, כי בשלב זה לא היה משום סיכון חיים לא לאם ולא לעובר.

בהמשך מעקבי ההריון בוצעו ניטורים שבכולם מצוין שהניטור ריאקטיבי ללא צירים".

לפיכך תשובת המומחית לשאלת בית הדין הייתה "שמירת ההריון מוצדקת מה-14.11.2010 ועד ה-26.12.2010. בהמשך לא היה צורך בשמירת הריון".

7. בעקבות חוות הדעת ביקשה התובעת להביא לעיון המומחית מסמך רפואי נוסף מאת הרופא אשר עקב אחר ההריון שלה, ד"ר רוזן, ולבקש את התייחסותה לאמור בו. במסמך רפואי זה מסביר ד"ר רוזן כי בביקורי התובעת אצלו בימים 26.12.2010 ו - 23.1.2011 עדיין היו לתובעת צירים, אף שהדבר לא צוין בתיקה הרפואי. המוסד מצדו הסכים לבקשה וביקש להוסיף שאלות הבהרה מטעמו. בהחלטתי מיום 18.3.2013 נעתרתי לבקשות הצדדים להפנות להתייחסות המומחית את המסמך הנוסף מאת ד"ר רוזן וכן להפניית שאלות הבהרה.

8. בהתאם הופנו למומחית ביום 19.3.2013 שאלות ההבהרה שלהלן. תשובות המומחית לשאלות התקבלו בבית הדין ביום 16.5.2013 והן מצוינות בסמוך לכל שאלה.

[א] מצורף להחלטה זו מסמך מאת ד"ר רוזן ברונו מיום 18.11.2012. האם יש באמור במסמך זה כדי לשנות מחוות דעתך לעניין זכאות התובעת לשמירת הריון גם לאחר שבוע 33? ככל שהתשובה שלילית אנא נמקי מדוע.

תשובת המומחית לשאלה:

"קראתי את המסמך שנכתב על ידי ד"ר רוזן ברונו, רופא הנשים המטפל של גוטליב דבורה מה-18.11.2012, ואין במסמך זה כדי לשנות את קביעתי...שהאישור לשמירת הריון יהיה מה-15.11.2010, שבוע הריון 26.5, ועד ה-26.12.2010, שבוע הריון 33.1 ולא מעבר לכך".

[ב] האם נכון שאישה הסובלת צירים בשבוע 33 נדרשת למעקב צמוד עם מוניטור, בדיקות US לאורך צוואר הרחם, ביקורי מעקב של לפחות פעם בשבוע וטיפולים על פי הצורך?