החלטה
בבית המשפט השלום בירושלים מתבררת תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים (ת"א 10658-08-10) במסגרתה ביקש, בין היתר, כי יינתנו צו הריסה וצו מניעה קבוע ביחס לקומה השישית בבנין שבונים המבקשים 1 ו-2 (להלן: המבקשים) בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים. ביום 15.1.08 רכש המבקש מן המשיבים דירה בבנין ובין הצדדים נחתם הסכם בענין זה. לאחר מכן התגלע סכסוך בין המבקשים למשיב בנוגע לביצועו של ההסכם, והמשיב הגיש בבית משפט השלום תביעה לאכיפתו (ת"א 8561/09). המשיב טוען, כי המבקשים מפרים את הסכם המכר ואינם מסיימים את בניית הדירה. עוד נטען, כי המבקשים מנסים להתנער מן ההסכם ובמסגרת זו אף מכרו את הדירה שרכש המשיב למבקש 3. המבקשים טוענים, כי המשיב הפר את ההסכם בכך שלא שילם את מלוא סכום התמורה, ולכן הודיעו לו על ביטול ההסכם. בבית משפט השלום (כב' השופטת א' שניידר) ניתן ביום 21.10.09 צו מניעה זמני לבקשת המשיב, האוסר על המבקשים לבצע כל עסקה בדירה, לרבות העברתה למבקש 3. תיק זה קבוע לשמיעת הראיות ליום 4.1.11. בכתב התביעה בענייננו, הנוגע לבניית הקומה השישית, טוען המשיב כי המבקשים בונים בבנין קומה נוספת, היא הקומה השישית, בניגוד להיתר הבניה שניתן ביום 6.4.09 ובניגוד לאמור בהסכם שערכו עם המשיב, לפיו יוקמו בבנין 15 דירות וגג הבנין יהווה רכוש משותף שאיננו מוצמד. הסעדים שמבקש המשיב מתייחסים להריסת מה שנבנה ולאיסור על המשך בנייתה של קומה שישית.
עם הגשת כתב התביעה התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני המורה למבקשים להימנע מלבצע עבודות בניה בגג במטרה לבנות בבנין קומה שישית.
לאחר שקיים דיון בבקשה, החליט בית משפט השלום (כב' השופטת ענת זינגר) ביום 10.8.10 להיעתר לבקשה וליתן צו מניעה זמני כמבוקש, כנגד הפקדת ערובה בסכום של 50,000 ₪ על ידי המשיב. עוד הורה בית המשפט למשיב לצרף כנתבעים את כל מי שעשוי להיפגע מקבלת התביעה, ובכלל זה רוכשת הזכויות בדירת הגג בקומה השישית. בית המשפט הוסיף כי לנתבעים אלה תהא שמורה הזכות לפנות לבית המשפט בכל בקשה, לרבות בענין הסעד הזמני. בית משפט קמא מנה את השיקולים אשר שימשו אותו בהחלטה ליתן צו מניעה זמני, ובהם הדברים הבאים: המשיב הוכיח לכאורה שיש לו זכויות בדירה שרכש, והא ראיה שמותב אחר נתן לבקשתו צו מניעה האוסר על המבקשים לעשות ביחס אליה כל דיספוזיציה; על פי הוראות ההסכם שבין המבקשים למשיב מיום 15.1.08 עתידות להיות בבנין 15 דירות בחמש קומות, ויתרת השטחים – לרבות הגג – מהווים רכוש משותף. במצב דברים זה יש ממש בטענת המשיב כי אין למבקשים זכות לבנות בבנין קומה נוספת ללא הסכמתו; הסכם דומה להסכם בו מחזיק המשיב נחתם עם רוכשת דירה נוספת בבנין, וגם ביחס אליו טוענים המבקשים לביטולו (בענין זה מתנהלים הליכים בבית המשפט המחוזי – ב-ת"א 4105/10). רק בהסכמים מאוחרים יותר עם רוכשי דירות אחרות נאמר לראשונה כי בבנין יהיו 16 דירות וכי המבקשים שומרים לעצמם את הזכות להוציא חלקים מן הרכוש המשותף; הבניה המבוצעת על הגג נעשית ללא היתר, ולכן מהווה לכאורה עוולה של הפרת חובה חקוקה. במצב דברים זה, אין לזקוף לחובת המשיב שיהוי מסויים בפנייתו, שכן אף ללא צו מניעה מנועים המבקשים מלבנות ללא היתר.
על כך הבקשה לרשות ערעור שלפני.
נתתי דעתי לטענות השונות שבפני המבקשים, ואולם גם לאחר עיון בהן ולימודן איני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא אשר נסמכת על אדנים מוצקים. לא ראיתי גם מקום לבקש את תשובת המשיב, ואני מחליטה לדחות את הבקשה לרשות ערעור ללא תשובה. להלן אפרט עמדתי.
בפי המבקשים מספר טענות מקדמיות. לטענתם, בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שהסעד המבוקש במסגרתה הוא צו הריסה. אכן, שאלת הסמכות העניינית טעונה ליבון (ראו, למשל, ע"א (חיפה) 3405/06 צרפתי נ' אלבו מיום 23.10.07, מפי כב' השופט עמית), ואולם אין בכך כדי לפגוע בתוקפו של הסעד הזמני שניתן בבית משפט השלום (ראו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 92). המבקשים רשאים לבקש מבית משפט השלום את מחיקת התביעה והעברתה לבית המשפט המוסמך, וככל שתתקבל הבקשה יועבר הדיון בתביעה על הסעד הזמני שניתן בה. עוד טוענים המבקשים, כי היה על בית משפט השלום להעביר את הדיון בנושא הסעד הזמני למותב הדן ב-ת"א 8561/09 (היא התביעה שהגיש המשיב לאכיפת הסכם המכר). אין בטענה זו כל ממש. ככל שהמבקשים סבורים כי יש לאחד את הדיון בתובענות, הם רשאים לבקש זאת, וכל עוד לא הוחלט אחרת, דן בכל תביעה המותב אשר התיק הוקצה לו. עוד טוענים המבקשים, כי לא ניתנה להם הזדמנות להגיש תגובה מפורטת לבקשה ולחקור את המשיב על תצהירו. עיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מעלה, כי למבקשים ניתנה האפשרות לשטוח את כל טענותיהם והם עשו כן בדיון שהתקיים ביום 10.8.10. אשר לחקירת המשיב על תצהירו, המבקשים לא ציינו לשם מה נדרשת חקירה ומה המחלוקת העובדתית בין הצדדים אשר חקירת המשיב עשויה היתה להאיר. בית משפט קמא התייחס לעניינים אלה בהחלטתו (בעמ' 11, שורות 9-17) והאמור שם מקובל עלי במלואו.
לגופו של ענין חולקים המבקשים על כך שלמשיב זכות לכאורה לקבלת הדירה, ולטענתם דין ההסכם לרכישתה להתבטל. עוד נטען, כי גם אם תושלם בניית הקומה השישית, ניתן יהיה להרוס אותה אם המשיב יזכה בתביעתו, ולכן אין מקום למנוע את המשכת הבניה. לחלופין, ניתן יהיה לפצות את המשיב על בנייתה. אשר להיתר לבניית הקומה השישית, נטען כי זה אמור להתקבל בקרוב.
איני רואה מקום לקבל את טענות המבקשים. שני נתונים מרכזיים קיימים בענייננו. האחד, כי ניתן צו מניעה האוסר על המבקשים לבצע דיספוזיציה בדירה שרכש המשיב, לאחר שבית המשפט שוכנע בקיומם של התנאים להענקת סעד זמני זה. המבקשים לא השיגו על החלטה זו ויש בה כדי להעיד על מאזן הזכויות לכאורה בנוגע לדירה. בהקשר זה יש להזכיר, כי על פי ההסכם מיום 15.1.08, יוקמו בבנין 15 דירות והגג הוא בגדר רכוש משותף. הנתון השני הוא, כי לא ניתן עד כה היתר לבניית הקומה השישית. שני נתונים אלה מחזקים את הזכות לכאורה שבידי המשיב לקבלת הסעד הזמני. אך מובן, כי ככל שישתנה אחד מהם, יוכלו המבקשים לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לחזור ולשקול את הצורך בהותרת צו המניעה על כנו.
אשר למאזן הנוחות, זה נוטה בבירור לזכות המשיב. המשיב אינו מעוניין בפיצוי על הפגיעה הנטענת בקניינו, אלא באכיפת זכויותיו החוזיות והקנייניות על פי ההסכם עם המבקשים. במצב דברים זה, אך מובן כי המשך בניית הקומה השישית יקשה על השבת המצב לקדמותו. בהקשר זה אזכיר, כי בית המשפט הורה על צירופה של רוכשת הדירה בקומה השישית כנתבעת, וכפי שצויין על ידו תוכל גם זו, ככל שתרצה בכך, לפנות לבית המשפט ולנסות לשכנע אותו כי יש לערוך את מאזן הנוחות באופן אחר.
איני רואה מקום לקבל גם את הטענות בנוגע לשיהוי, חוסר תום לב והעדר נקיון כפים. בית משפט קמא הביא בחשבון את העובדה כי המשיב פנה לבית המשפט רק לאחר שמיצה הליך של התנגדות למתן היתר בניה, שלא היה ההליך הנכון לשם הגנה על זכויותיו הקנייניות הנטענות, ואולם נתן דעתו גם לכך שהמבקשים בנו על הגג ללא היתר וניסו לקבוע עובדות בשטח. האיזון שנעשה בענין זה הוא ראוי, ואין מקום להתערב בו. הוא הדין בגובה הערבות שקבע בית המשפט כתנאי למתן הסעד הזמני (50,000 ₪).
על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליטה לדחות את הבקשה לרשות ערעור.
מאחר שלא התבקשה הגשת תשובה, איני עושה צו להוצאות.
הפקדון שהפקידו המבקשים יושב להם באמצעות בא כוחם.
ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.
המזכירות תישלח העתקים לבאי כוח הצדדים.
אורית אפעל גבאי, שופטת